מדוע חז"ל עשו השוואה בין אישה לבין כלים ודירה, שמרחיבים דעתו של אדם?

שלום שקד.

חז"ל שיבחו את האישה, ואמרו שכל מי שאין לו אישה אינו נקרא אדם, חי בלא חומה בלא טובה ובלא ברכה. אף כאן הם עסקו בנושא של הרחבת הדעת מה מרחיב לאדם את הדעת, שיש לו בית ופרנסה ואישה וזה מקנה לו יציבות. הבית זה המקום בו אליו האיש מוציא את עצמו לפועל, מקום בו יש הגנה, מקום בו מוצא האיש את הפרטיות שלו. גם כאשר יש לו על השולחן כלים מפוארים, זה מרחיב את הדעת.

בנוסף לזה שיש לו מקום ויש לו כלים יפים, זה לא מספיק, זה רק דומם. הוא צריך אישה עם נפש, עם דיבור, עם הכלה והבנה, חיבור ואהבה.

אז רואים מכאן שלהיפך: אישה זה לא כלי וזה לא חפץ, וכך גם לא היחס אליה. אלא הגמרא הביאה שלוש מדרגות שמביאים שלמות לאיש, והמדרגה הכי גבוהה זה שיש לאיש זו אישה שהיא נאה במעשיה. וכמובן שגם לאישה מצידה יש בקשר עם האיש המתאים רווח והשלמה, וכך שניהם מבטאים את העצמיות המיוחדת שלהם בעולם באופן מוצלח ומלא נחת ושמחה.

בברכה,

חן