שאל את הרב

היחס של התורה לחקלאות

הרב צבי יניר הרב צבי יניר 11/12/19 13:09 יג בכסלו התשפ

שאלה

שלום הרב.

אני לומדת במדרשה ואנחנו כותבות עלון עם אוסף של מאמרים על נושאים שמעניינים אותנו.

אני מתנדבת בחקלאות במהלך השנה וחצי האחרונות ואחד הנושאים שמעסיקים אותי הוא היחס של התורה לחקלאות והקשר בין עמ"י לאדמתו. המון מההלכות הן הלכות שמתייסות לעבודת האדמה, לוח השנה היהודי גם קשור למועדים חקלאיים ומצאתי הרבה מקורות שמדגישים את החשיבות של החקלאות אבל רציתי לדעת מה עומד מאחורי הקביעות האלה? מדוע התורה מעניקה ככ הרבה יחס לחקלאות והאם זה משהו שלפי היהדות עדיין רלוונטי לימינו?

אשמח לשמוע את דעת הרב בנושא.

תודה רבה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לא נראה לי שהפלטפורמה של אתר שו"ת מתאים לשאלה שלך, אך בכל זאת אתיחס בקצרה בכמה נקוודת מבט .

אכן השאלה במקומה .

קודם כל עבודת האדמה היא קללה אחרי חטא אדם הראשון ארורה האדמה בעבורך, בזעת אפך תאכל לחם. נח הצליח לפי רוב המפרשים לעדן את העניין והמציא כלי חקלאות (נח איש האדמה)

ובכל זאת אבותינו היו רועי צאן ולא עובדי אדמה. מציע לך לעיין בפרושו של רש"ר הירש לקין שהיה עובד אדמה ובל רועה צאן. הוא תוקף בצורה מאוד קשה את עניין עבודת האדמה שגורמת לאדם להיות שקוע באדמה ולא ל"הרים ראש" לעולם, מה שאין כן רועה צאן שיש צלו זמן להרהר ולהגיע להשגות רוחניות.

(יעקב ועשיו-יעקב ישוב אהלים-רועה צאן עייני ברשב"ם, ועשיו הוא איש השדה מעבר לצייד כלומר עובד האדמה...)

בימים עברו החקלאות היתה הכרח 95% לפחות מהאוכלוסיה עסקו בכך, בימינו אחוזים בודדים עוסקים בחקלאות, ולכן ברור שכל ההתיחסות היא שונה. לדוגמה מצות שמיטה הייתה רלוונטית לחברה שכולה עובדי אדמה, וכולם צריכים להפקיר שדותיהם, וכולם הופכים שלוים לשנה אחת. בימינו כל העול נופל על אחוזים בודדים וזה לא הגיוני...

כמו כן עבודת האדמה בימים עברו היתה הדופק של עבודת ה' ירדו או לא ירדו גשמים, בימינו כשיש התפלה העניין מורגש פחות.

בעבר המועדים היו סביב העניין החקלאי כי כולם עסקו בחקלאות, כיום אכן העניין החקלאי כמעט שלא מורגש בחגים.

מאידך לא יתכן שמדינה תייבא את כל התוצרת החקלאית שלה מחו"ל...ולכן ברור שחובה שתהיה חקלאות ישראלית .

כמו כן כל אדם שמגדל ב"קטנה" שמהו בגינתו מרגיש משהו מיוחד וטבעי ביותר בקשר עם האדמה.

הערה נוספת-הקשר בין עם ישראל לאדמתו הוא בעצם הנוכחות שלו בארץ לא רק בזה שהארץ נותנת לו פירות (אף שנתינת הפירות היא סימן לגאולה).

"אוירא דארץ ישראל מחכים"

לסיכום- יש לנושא הזה הרבה צדדים, ואין ספק שבימינו יש ביחס לאדמה פנים שונות מאשר בעבר.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות