שאל את הרב

הודיה - גאווה של הקב"ה או ענווה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 14/05/19 20:07 ט באייר התשעט

שאלה

הקב"ה רוצה מנהלל ונשבח אותו יש בזה סוג של גאווה והקב"ה הוא זה שמלמד אותו ענווה אז למה הקב"ה רוצה שנהלל ונשבח אותו?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך ברכה,

זו שאלה מעולה שנוגעת לא רק באמרית הלל, אלא בכלל גם בתפילה ובעוד נקודות.

את ההקשר לתפילה ולנקודות נוספות אשאיר לך, או שאת מוזמנת לשאול ובשמחה נענה.

אז למה אני מעלה את זה?

כי אני חושב שהשאלה שלך נוגעת בשורש של הדברים.

באמת, בהתסכלות שלנו, אנו רואים את הקב"ה שמבקש שנהלל ונשבח אותו. מצד שני, הוא זה שמלמד אותנו ענווה.

איך זה מסתדר?

1. משנים זווית ראייה

אם ניקח צעד אחד לצד אולי נראה את המציאות עצמה בזווית אחרת ממה שאנחנו רואים אוה דרך השאלה.

כשלוקחים את הצעד הצידה אנו רואים שיש את הקב"ה שהוא כל יכול וכל שבח שנשבח אותו אפילו לא מתקרב אליו. עד שהיה מישהו, כך מסופר בגמרא, שניסה להוסיף את השבחים האפשריים לקב"ה בברכת אבות בשמוה עשרה, רבו בעצם גער בו על כך שהוא פפס שבחים מסויימים.

למה אנחנו אומרים אז את השבחים שאנחנו אומרים?

אפשר לענות על זה בשאלה אחרת.

מה זה מלמד אותנו ולמה זה שייך?

זה מלמד אותנו בדיוק את הנקודה שלשבח את ה' זה כמו לזרוק טיפה לים.

הקב"ה שהוא כל יכול - אין מילים שיתארו את השבח שאנו חבים לו.

"ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאיילות אין אנחנו מספיקים להודות לך"

אז אין בזה גאווה של הקב"ה כלל וכלל, אלא זה שהוא נותן לנו בכל זאת לשבח אותו זה אפילו מראה על הענווה.

אבל זה גם מה שמוביל אותנו לחלק השני של התשובה.

2. חינוך

בתפילה אנו מכנים את הקב"ה "אבינו" כי הוא גם מחנך אותנו במצוות שלו.

כשהורה מבקש מהילד להגיד לו תודה על משה ושהוא עושה בשבילו הוא לא עושה את זה כי הוא צריך את התודה של הילד, הוא עושה את זה בשביל לחנך את הילד להגיד תודה.

למה זה כל כך חשוב שהילד יגיד תודה?

ההכרה הזו היא גם יודעת לשים את האדם במקום של ענווה ולא של גאווה.

זה נותן לו להבין שהוא לא כל יכול ויש עוד אנשים בעולם שגם כן יכולים להעניק ולתת.

כשאנחנו משבחים את הקב"ה אנחנו בעצם יוצאים נגד הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".

אנחנו מכירים בקב"ה ובכך שהוא מנהיג את העולם והוא זה שנמצא איתנו.

זה לא שאנחנו כל יכול.

אנחנו שמים את עצמנו במקומנו המכובד, שבוודאי פעל בשביל מה שאנו זוכים לו במציאות.

מקווה שהדברים עזרו וענו.

אם יש עוד שאלה בנושא זה או בנושא אחר את מוזמנת לכתוב לנו בשמחה,

נתנאל

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות