כמה כבר אפשר לבקש סליחה מאחרים? איך יודעים על מה ומתי?

ניר היקר.

כמה יפה לראות אדם שלוקח את התקופה ואת היום והקשר עם ה' בצורה רצינית! אתה נפגש עם האמת ולא מתעלם ממנה - אלא הולך ופועל והיא נוגעת בך, מדהים!

ישנן כמה נקודות חשובות שעולות בשאלתך וחשוב שנחדד אותן.

מה סוד הסליחה?

חשבת פעם מה העניין של הסליחה? מדוע היא חשובה? בסך הכל מדובר במילה אחת שלכאורה משנה מציאויות שלימות! (אפילו בבית המשפט האזרחי יש הבדל בין "מביע חרטה" לאחד שלא..). אבל הרי את הנעשה אין להשיב! עניינה של בקשת הסליחה, היא תזכורת עבורנו – שאנו באמת אנשים. שאנו בסוף רוצים להיטיב, וכשאנו לא עושים זאת, זה מגיע ממקום זר לנו. בעצם בבקשת הסליחה אני אומר לצד הנפגע – "אחי, זה לא הגיע לך ובאמת, אתה יקר לי, אני מוקיר את החשיבות שלך בעולם, כחבר\ כבן משפחה\כמכר. אני מכיר במקום שלך בשונה ממה שהפגיעה מביעה, היא שקר, היא ביטלה אותך". ולכן אמירת הסליחה היא חשובה מאד! ומשפיעה מאד, כי היא מחזירה לשני אנשים את מקומם – לנפגע ולפוגע.

מהי מחילה?

כל יום אדם אומר לפני השינה "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי..", ומדוע הטקסט המיוחד הזה מלווה כל יהודי (שלא נרדם????) לפני שהולך לישון? כי גם זו תזכורת – כולנו רק בני אדם. כולנו טועים. הטעויות הם דבר נורמלי בחיים שלנו, אם לא היינו יכולים לטעות – היינו מלאכים. כשאני מוחל בכל ערב מחדש, יש לי יחסים אופטימיים לעולם, ואני גם משחרר מעצמי מועקות.(כמובן שאם אני פגוע מאדם, נכון יהיה שאדבר איתו על כך, כי הרבה פעמים הצד השני לא יודע שפגע). כך שעולם הסליחה מייצר עולם יפה של אמון בין בני אדם, שלא יכולת לתקן את העבר לא רק עם הקב"ה אלא גם בין אנשים.

יום הכיפורים אינו מכפר?

לאור שני המושגים שהצגנו, אמת הדבר שחייב אדם ללכת ולבקש סליחה ממי שידע שהוא פגע בו. אך כאן חשוב גם להיכנס אל תוך הפרטים. וניגע בשתי נקודות.

ראשית, יום הכיפורים מעורר אותנו לתשובה, ואם אנו כבר מתעוררים וכואבים את החטאים והפגיעות שלנו – זהו כבר דבר ענק. המעשים שלנו לא עוברים לידינו – הם עוברים דרכינו.

יום כיפור נתן לי את המתנה הגדולה ביותר – להתבונן היכן אני יכול וצריך לתקן, וברגע שאני בכלל מבחין ומצטער על הפספוסים שלי, כבר עשיתי 50% מתהליך התשובה(חרטה ועזיבת החטא). עכשיו חסרים שני שלבים נוספים הוידוי והקבלה לעתיד. בנקודה הזו, של השלבים הללו, צריך האדם להיות שלם עם עצמו, נינוח, מכוון ואמיתי.

מטרת יום כיפור היא לא להכניס אותנו ל"פאניקה" של בקשת סליחה, אלא ההיפך, יום כיפור מדגיש את יכולת התיקון מתוך מחשבה! כל התקופה הארוכה יחסית מאלול עד יום כיפור מאפשרת לנו התבוננות מלאה על החיים שלנו ועל מה שאנו רוצים לתקן. "האמירה" של היהדות (בכך שזוהי תקופה שמובילה ליום שיא) היא שהדברים דורשים בירור, הדברים דורשים נחת , הבנה, הפנמה.

אם אנו כבר רואים מה אנו רוצים לתקן – הרי שהתקופה הזו עשתה את מטרתה המרכזית!

ובכל זאת - מה לעשות?

לאור מה שתיארת ננסה להסתכל על הדברים גם מבחינה מעשית:

1. נסה לשבת עם עצמך בנחת, ולכתוב נקודות שבין אדם לחבירו שהיית רוצה לתקן. אתה יכול לציין אנשים שהיית רוצה להתנצל בפניהם (בין אם הם מודעים לכך שפגעת ובין לא). כשהדברים כתובים לנו מול העיניים – זה עושה סדר. במסגרת הזו חשוב באמת לנסות ולחשוב האם באמת פגעתי? האם באמת הייתי לא בסדר, או שזה במסגרת "המותר"? זהו גם בירור חשוב!

2. כעת קבל על עצמך להתנצל בפניהם לאורך השנה, לא בלחץ, אלא בבחירת מילים נכונה, ובמקום שאתה שלם בו. כך גם הבקשה תהיה הכי נכונה, והכי כנה. והיא פועל יוצר מיום הכיפורים הזה!

3. יהיה גם נכון לנסות למצוא מכנה משותף בין כלל ה"נפילות" וכך לדעת אולי גם על מה עליי לעבוד מבחינת המידות שלי. כך יצאנו ברווח כפול ומשולש – גם כניסה לעולם הסליחה מתוך נחת ויישוב הדעת, גם בסופו של דבר נעשה את הדבר היפה (והקשה אולי) ביותר – להתנצל, לחזור בנו ממעשינו והדבר השלישי – נלמד את עצמנו מה בתוכנו צריך שינוי, וכך גם "הקבלה לעתיד" תהיה שלמה עוד יותר.

4. חשוב לזכור שאדם נידון כל יום בבחירותיו! הכפרה מסתתרת לאורך השנה – שיאה הוא יום הכיפורים שבו הקב"ה מסייע לנו להבחין, ללמוד ולשפר. וכמובן הוא מוחל וסולח על כל שקשור ליחסים שבין האדם למקום, ובתנאי שהאדם יעשה תשובה.

תודה לך על השאלה המעוררת הזו,

בהצלחה בכל,

וגמר חתימה טובה!

חנן