דיכאון,מתקרב ליהדות אך עדיין אבוד

שאלה

בתהליכי התקרבות ליהדות,בעקבות משבר שקרה לי לפניי כיותר מחודש אני כרגע בשפל המדרגה מבחינה נפשית שגרם לי להתחיל לחקור הרבה על האמת והיהדות,ראיתי את כל תורה ומדע,התחלתי קצת להשתכנע

ביום שישי אחד בבוקר הלכתי לקברי צדיקים ואמרתי הרבה תהילים ותפילות,חושב שעמדתי מעל לשעתיים זעקתי מאין יבוא עזרי ואמרתי את כל הפרק הראשון של התהילים,עוד תפילות ותהילים נוספים

אחרי כל המאמצים גם שעשיתי,אני לא יודע אם ה׳ באמת איתי,אני מרגיש כל הזמן שאני מתפלל ללא תשובה וישועות,כלכך הרבה פעמים התבודדות,תפילות,אני נולדתי כדתי,לא סתם זרקתי את הכל ועזבתי את הדת,אני מרגיש ננטש שנלחם להתקרב למשהו שמפנה לי את הגב באיזשהו מקום? או מעניש אותי בייסורים כלכך גדולים לנפש

ומתוך התהליך הנ״ל חזרתי לשמור שבת,קובע עתים לתורה,רואה מלא הרצאות וממשיך לחקור ממשיך ביזע

אבל שה׳ יסלח לי אני עדיין לא רוצה לחיות ואני רואה במוות כפרס,כי הנפש שלי עובר עיוניים קשים מאז המשבר וכן שיתפתי אנשים במשבר,זה לא הפתרון..

ואני גם לא רואה פתרון ומוצא לו.

מה עכשיו גם שחזרתי ליהדות (בהדרגה כמובן עד כמה שאני יכול) ישלי פלאשבקים מהתקופה שהייתי דתי,בחיי אומללות ודיכאון

ומה שונה עכשיו,עדיין אומלל,מיואש ומדוכא ושבור בלי מוטיבציה ורצון לחיות

רציתי להתייעץ,מה עושים במצבי?

אני כבר לא יודע מה לעשות,אני די אבוד

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה