שאל את הרב

דיבור ומחמאות בין בנים לבנות: איך מצליחים לא להתרגש מזה יותר מדי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/01/20 02:34 כז בטבת התשפ

שאלה

יוצא לי לדבר עם בנות בסניף ואני משתדל ממש לעשות את זה ענייני ולא לזלוג לנושאים אחרים. אך לפעמים קורה ויוצא שמדברים טיפה מעבר, ויש בנות שמחמיאות מידי פעם, דבר שלא בשליטתי. ואני מרגיש שאני לוקח את זה למקום אישי וחושב על זה הרבה, וזה קורה למרות שאני מודע לכך שאני לא חפץ באף קשר כרגע וזה גורם לי לתחושה ממש לא נעימה.

אני לא חושב על לעזוב את הסניף כי מצבים כאלו שאומרים מחמאות יכולים לקרות בכל שלב בחיים ולא רק בסניף, ולכן אני באמת רוצה לדעת איך מתמודדים עם מצבים כאלו,

איך ניתן לדבר עם בת בלי לקחת את זה למקום אישי ורגשי גם כאשר זולגים קצת? איך לקבל מחמאה בלי להרגיש רע איתה (גם מהצד שזה לא בדיוק מתאים על פי ההלכה)?

תודה רבה!

תשובה

שלום לך.

אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר כך: אני עדיין לא בשלב בחיים שבו אני מחפש קשר זוגי לחתונה, ולכן אני לא מעוניין לפתח קשרים עם בנות, כפי שההלכה מדריכה. מצד שני, אני חבר בסניף בני עקיבא ויוצא לי לדבר עם בנות פה ושם. לפעמים זה זולג לדיבורים שגורמים לתחושת קרבה והמחשבות רצות מאליהן. אסור או מותר- זה המצב. השאלה היא איך לגרום לקשר הזה להיות כמה שיותר טכני וכמה שפחות רגשי.

אז קודם כל יישר כח על הנכונות והבגרות להבין ולהגדיר מה טוב לך כעת ולנסות לפעול על פי כך. קודם אתייחס למצב שבו אתה נמצא ולאחר מכן אתן כמה כללי מפתח שיכולים לעזור.

הרצון הזה שמתעורר מעצמו כפי שאתה מתאר, הוא מצב מאוד טבעי לגיל הזה. הצורך הנפשי והביולוגי בזוגיות כבר בשיאו ואתה באמת כבר לא ילד. אבל מצד שני, אתה מבין שלפני שאתה פונה לשלב הזה של זוגיות אתה רוצה עוד לעבור דברים לבד ולהתפתח. וזה מבורך.

אני ממליץ ללכת עם הכיוון הזה ובאמת להשקיע כמה שיותר בפיתוח יכולותיך האישיות, נתינה, לימוד ובעצם כל מה שמוציא את כוחותיך אל הפועל. כשאדם מרגיש שהוא מביא את כוחותיו לידי ביטוי. תחושת התסכול שקיימת ברווקות נהיית חלשה יותר. ככה קל יותר להתמיד בקו המחשבה שלך ולא להיכנע לרצון בזוגיות כשהוא לוקח אותנו לפעמים גם למקומות שאנחנו לא רוצים.

אחרי הפיסקה הקודמת, חשוב לי לסייג ולהגיד שהרצון בזוגיות הוא בוודאי לא דבר רע. הוא הדבר הכי נפלא שיש. אלא שכמו שאמרת בעצמך, לא כל זמן הוא הזמן הנכון לבטא אותו, ואז נוצר מאבק בין השכל לרגש, ליצר.

אז מה עושים בפועל?

* דבר ראשון הוא ההכנה. אתה הולך לסניף? אחלה, תדאג להגדיר לעצמך מראש איך זה הולך להיראות. ממש לפני שאתה הולך תחזק את עצמך ותזכור למה אתה בא (החניכים, חברים, תאומה לקהילה) ולמה פחות.

* אני ממליץ להחליט ששיחות אחד על אחד עם בנות זה משהו שאתה לא עושה. חוץ מעניינים פרקטיים אין בכך צורך.

* כדאי להגדיר סיטואציות של התפרקות וצחוקים כקו אדום שבו אתה יוצא בשקט החוצה "לשירותים" או משהו כזה.

*פרגנו לך על משהו שעשית? פה אתה אומר שהמחשבות מתחילות לרוץ. זה לא קל, אבל אפשר לנסות להוריד את הדברים למציאות. תזרום עם המחשבה- נניח שאני דווקא מחליט ליצור איזה קשר איתה. תדמיין את זה. ואז תשאל שאלות- אנחנו באמת מתאימים? היא באמת מעניינת אותי? אני רוצה להתחתן עכשיו? איל נשמור על קשר בצבא? בדרך כלל התשובות יהיו שליליות, כי הרצון ברוב המקרים די שטחי. ככה תוכל "לרדת מהעץ " ולהבין שמדובר ברגש טבעי אך ממש לא עקרוני. ואם אתה דווקא מגלה שיש כאן משהו, אולי שווה לשמור את המחשבה הזו לזמן המתאים ובמקהיל להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך.

*אם אתה כן מדבר שיחות קצת יותר ארוכות תשתדל שיהיו כמה שיותר ענייניות. פחות צחוקים פחות לערבב את עולמכם האישי. כי אין דרך טובה להבטיח שהרגש לא יגיע אם תקיים שיחות כאלה.

* אחרי הכול, העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא לנתב את הרצון בזוגיות למקום ממשי. עד כמה שאפשר. נכון, אתה לא מתכוון להתחתן עכשיו, אבל אתה יכול להתחיל לחשוב לעצמך- איך אתה רוצה שהבית והזוגיות שלך יראו. כשתיכנס בעומק למחשבות כאלה הרצון השטחי ליצור קשר עם כל בחורה יהפוך ללא רלוונטי, כי ברור שלא כל אחת מתאימה ובטח לא עכשיו. ההגיון בזה הוא שכך אתה לוקח את הרצון הבסיסי לקשר וכביכול נותן לו שם ופרצוף, ואז הוא לא מתפרץ סתם כל פעם שאתה מדבר קצת עם בחורה אקראית. זה כמובן לא מוחלט אבל יכול מאוד לעזור.

בהצלחה בדרכך. שתזכה בע"ה להכיר את האשה שטובה ומתאימה לך בזמן המתאים, מתוך בהירות, שמחה ואהבה!

אסף

כתבות נוספות