שאל את הרב

דחיית הפילוסוף בכוזרי

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 18/06/19 16:36 טו בסיון התשעט

שאלה

שלום.

בתחילת ספר הכוזרי, לאחר שהפילוסוף שוטח את תפיסתו, מלך כוזר דוחה אותה ב2 טענות:

1. "אַךְ אֵינָם מְפִיקִים לִשְׁאֵלָתִי, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יודֵעַ בְּעַצְמִי כִּי נַפְשִׁי זַכָּה וּמַעֲשַׂי יְשָׁרִים לִרְצון הַבּורֵא, וְעִם כָּל זֶה הָיְתָה תְשׁוּבָתִי כִּי הַמַּעֳשֶׂה הַזֶה אֵינֶנּוּ נִרְצֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכַּוָּנָה רְצוּיָה, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא נִרְצֶה בְעַצְמוּתו לא כְפִי הַמַּחֲשָׁבות."- מלך כוזר בטוח בכך שיש מעשה רצוי, דהיינו- יש אמת בעולם, מכיוון שכך נאמר לו בחלומו: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּורֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי", מכאן שיש מעשה רצוי. הוא אדם ישר וטוב כפי שהפילוסוף טוען שצריך להיות, אך עדיין נאמר לו בחלום שמעשהו אינו רצוי, ומלך כוזר בטוח באמיתות חלומו. אך זוהי מסקנה הנובעת מ"עלילת" הסיפור, לא מצד החיים עצמם. אולי מלך כוזר יכול להיות בטוח שיש אמת בעולם כי כך נאמר לו בחלומו, ולכן הוא באופן אישי יכול לדחות את דברי הפילוסוף הטוען שאין דבר נכון לעשות והעיקר הוא להתעלות, אך מה אנחנו נענה לפילוסוף? ודאי שלא נסתמך על חלומו של מלך כוזר כשמדובר בתפיסת עולמנו... אם כך, מהיכן אנו מוכיחים שיש אמת מסוימת ומתוך כך דברי הפילוסוף אינם נכונים?

2. "מַה לֶּאֱדום וּלְיִשְׁמָעֵאל שֶׁחִלְּקוּ הַיִּשּׁוּב נִלְחָמִים זֶה בָזֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם זִכָּה נַפְשׁו וְכַוָּנָתו לֵאלהִים וְנִבְדָּל וְנִפְרָשׁ וְצָם וּמִתְפַּלֵּל וְהולֵךְ..."- תשובת הכוזרי לפילוסוף היא שישנן דתות בעלות השפעה עצומה על העולם, ואנשים דבקים בהן בכל מאודם ברמה של חיים למוות. לכן לפיו האמת נמצאת בדת כלשהי, בניגוד לפילוסוף שלדבריו אין אמת מסוימת. אך האם התנהגות של אנשים בדרך מסוימת מוכיחה שהיא אמת? ודאי שלא, אפילו אם מתנהגים על פיה אנשים רבים. ודאי שדברים בעלי פופולאריות יש לבדוק ברצינות, אך אין זה מכריח ומוכיח שהם האמת.

אם כן, מהי תשובתנו לפילוסוף?

אשמח לתשובות שאינן מבוססות על מקורות יהודיים אלא על החיים עצמם, שכן אני באה לבחון ולבנות אמונה מהבסיס, מאפס. (ביסוס ממקורות שמגיע לאחר אמונה בהם זה כבר מעל המקום האמוני בו אני נמצאת כרגע...)

תודה גדולה!! :)

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה

הרבה קולמוסים נשברו, ושיעורים רבים בישיבות ניתנו, על השאלה המשמעותית הזו, והיא מה בדיוק ענה מלך כוזר לפילוסוף, ועל אחת כמה וכמה למוסלמי.

בדיוק היום פרסמתי תשובה לשאלה דומה ששאלת:

https://www.facebook.com/223200974408045/posts/2361700937224694?s=100005498444430&sfns=mo

נראה כי זו גם התשובה לשאלתך.

אכן, היכולת שלנו להוכיח את האמונה, או לשלול אחרות בשם הטיעון ששלנו טובה הימנה, אינה יכולה להתבסס עוד על טיעונים שכליים. כתבתי על כך מאמר שלם, בסוף ספרי ״אחריך נרוצה״. שאשמח שתקראי, ותראה שם את האלטרנטיבה:

https://docs.google.com/file/d/0B_6CdmZ_irDoYVg3RGpQNC1XOXM/edit?usp=docslist_api&filetype=msword

השאלה השניה היא כמובן סבוכה יותר.

שכן השאלה היא מה כן ייחשב כהוכחה, שהלוא אין לנו שום דרך להוכיח דבר על מושגים מופשטים – לא על מוסר, ולא על אמונה, ולא על כל דרך מופשטת. אנו, בעידן הפוסטמודרני, מבינים את זה היטב, אבל רבי יהודה הלוי זצ"ל כבר כתב על כך בספר הכוזרי במאמר הראשון:

"(יג) אמר החבר: מה שאתה אומר נכון הוא בנוגע לדת המיסדת על ההגיון ומכונת להנהגת מדינה דת הנובעת אמנם מן העיון אך נופלים בה ספקות רבים ואם עליה תשאל את הפילוסופים לא תמצאם מסכימים על מעשה אחד ולא לדעה אחת כי דת כזאת בנויה על טענות אשר רק חלק מהן יכולים הפילוסופים להוכיח במופת ואלו על אחרות נתן להביא ראיות מספיקות בלבד ויתרן אין להביא עליהן אפילו ראיה מספקת אף כי להוכיחן במופת".

בשל העובדה שאפילו במישור התיאורטי בלתי אפשרי שיהיה כלי הוכחה ראציונלי לערכים מופשטים – אנו חייבים לפעול בדרכים אחרות. אחת מהן היא זו שרבי יהודה הלוי מציין – העובדה שבני אדם נמשכים באופן מתמיד אל האלוהות, גם ללא הוכחה ראציונלית, וגם לאחר אין ספור ניסיונות לקבוע את "מות האלוהים" – הגעגועים עצמם מהווים עדות לעצם קיומו של מושא הגעגועים. זה אחד הכלים, וכמובן לא היחיד.

ואם תרצי להמשיך בלימוד העמוק של סוגיות אלה – בשמחה.

כל טוב

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות