שאל את הרב

דברים שקורים באופן קבוע

הרב אלדד יונה הרב אלדד יונה 15/11/18 23:45 ז בכסלו התשעט

שאלה

, קורים דברים מאוד מוזרים כבר לאורך כמה זמן... ברוך ה היו הפתעות גדולות מאוד שגרמו לקפיצות ענקיות בעבודה של בעלי ואבא שלו (הם שותפים)מבחינת הפרנסה ברוך ה בלי עין הרע.

אך כל פעם שהולך ממש ממש טוב בעבודה שלהם משהו חייב לקרות,איזשהו נזק,כל פעם שהם סוגרים עסקה גדולה שמכניסה כסף טוב ברוך ה בלי עין הרע,המכונית מתקלקלת לאחד מאיתנו או שקורה איזשהו משהו שפתאום צריך לשלם סכום גדול איפשהו ברגע שמרוויחים כסף,תמיד משהו צץ,משהו קורה ,ממש אבל באותו הרגע שנכנס כסף זה קורה וזה ככה כבר לאורך שנים ובאותו תזמון,אנחנו לא יודעים למה אבל אנחנו חוששים שיש לזה סיבה ואני קצת מודאגת.

אפשר להסביר לנו מה זה יכול להיות? עכשיו באמצע הכביש המהיר אני ובעלי נסענו והמכונית פשוט התקלקלה ואי אפשר היה להמשיך לנסוע הזמנו גרר שיקח את המכונית וצריך לתקן אותה,וכמה ימים לפני שוב סגרנו עסקה גדולה בעבודה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה,

ראשית, חשוב לציין בבירור שאיננו יודעים חשבונות שמיים. אבל ניתן לחשוב על כמה תיאוריות. יתכן והן נכונות, וייתכן כמובן גם שאינן נכונות.

1) הגמרא בברכות דף נ"ד עמוד ב' כותבת- "אמר רב יהודה שלשה צריכין שימור ואלו הן חולה חתן וכלה. במתניתא תנא (=בברייתא שנה) חולה, חיה (=יולדת), חתן וכלה, ויש אומרים אף אבל".

אנו רואים שחולה, יולדת, חתן וכלה, ואבל צריכים שמירה באופן מיוחד יותר משאר האנשים.

מדוע? פירש רש"י שם: "חולה - שהורע מזלו לפיכך השד מתגרה בו וכן חיה אשה שילדה וכן אבל:

חתן וכלה ותלמידי חכמים - מקנאתו מתגרה בהם".

החולה והיולדת והאבל הם אנשים במצב רגיש. במצב כזה צריך לשמור עליהם יותר, כאן הסיבה ברורה מאליה.

אבל, מצד שני, גם חתן וכלה או תלמידי חכמים, שהם במצב בולט לטובה, צריכים שמירה, ורש"י מגדיר זאת "קנאה של השד". ניתן להסביר זאת לדעתי גם כקטרוג. כאשר אדם קיבל שפע גדול, יחד איתו בודקים בשמיים אם הוא ראוי, ומדקדקים יותר במעשיו. זה דומה לאדם שנהיה שר בכיר. מדקדקים במעשיו יותר מאדם פשוט שעשה אותו דבר.

2) אמרה הגמרא בביצה (דף ט"ז עמוד א') "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו". כלומר- לאדם יש תקציב שנתי "רוחני" של הכנסות שנקבע לו בראש השנה ויום הכיפורים. אי אפשר לחרוג מהתקציב שנקבע, ולכן אם יש שפע גדול שהגיע, מיד זה מתאזן על ידי הוצאה. אולם- מה שאדם הוציא לצורך מצוות, כגון קניות לסעודת שבת וחג ותשלום לתלמוד תורה של הילדים, אינו מכלל התקציב "הרוחני" שנקבע בראש השנה.

לכן, אולי רצוי להקדיש קצת יותר כסף לצדקה לעניים או לעידוד לימוד תורה (למשל, תמיכה באברכים או קניית ממתקים לשיעור תורה לילדים) כשבאה הכנסה גדולה, ולהתפלל לה' שאם צריך לבוא נזק, הכסף הזה לצדקה ילך במקום.

בכל מקרה לזכור תמיד שהכל חשבונות שמיים שאיננו יודעים, ולא בהכרח מה שהצגתי לעיל הוא הנכון. חשבונות שמיים מורכבים בהרבה ממה ששכל אנוש יכול להבין. וגם אם כביכול הצדקה לא מנעה את הנזק, לפחות זכינו לקיים מצווה חשובה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות