שאלה
שלום הרב,
אני מזהה אצלי גאווה שאני מפחדת להפטר ממנה כדי שלא ארגיש ריקנות או כלומניקית. מה אפשר לעשות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את צודקת. ענווה איננה להרגיש: ריק - כלום - אפס... חס ושלום!
ענווה אמתית באה מתוך הכרת ערך עצמי. להיות מודעת לעצמך:
אני מכירה את הטוב (ואת הפחות טוב) שבי.
אני מעריכה ומכבדת את עצמי (לא בגלל שאני מושלמת) בגלל שאני משתדלת להשתפר.
אני יודעת במה אני מוכשרת ומה הנטיות שלי. אני משתדלת לפתח, ככל שאני יכולה, את הכשרונות והנטיות שלי. בכך אני ממלאת את התפקיד והשליחות שיש לי בעולם.
ענווה אמתית צומחת מתוך מה שאדם מעריך את עצמו, ומתכבד בעצמו.
הגאווה היא הערכת עצמך לעומת אחרים. הגאה חייב להתנשא על אחרים כדי להרגיש שהוא שווה. לכן הגאה מצוי כל הזמן ב"תחרות", סמויה עם חבריו. כל דבר מוצלח שחבר עושה, מעורר בו קנאה (שעלולה לצאת בדרכים של רכילות - לשון הרע - הלבנת פנים). הגאה עסוק בינו לבין עצמו בהשוואות עם אנשים סביבו כדי לשכנע את עצמו שהוא 'יותר'.
אפשר לסלק גאווה כאשר מכירים ומעריכים ואוהבים את הדברים הטובים שיש בנו.
כאשר אתה מגלה לעצמך ולעולם את העצמיות שלך, ומביא לעולם את כל הברכה המיוחדת שלך, אתה מסוגל להסתלק מהגאווה ולהתקדם אל ענווה אמתית.