שאל את הרב

ברכת מזון ללא הוצאת קול ונוסח ארץ ישראל מהגניזה

חדשות כיפה רבני מכון התורה והארץ 15/05/20 10:48 כא באייר התשפ

שאלה

שלום רב כבוד הרב,

אני חוזר בתשובה שאוהב ללמוד ולחקור אודות היסטוריית התפילה.

ברשותי כמה שאלות:

1. ברכת המזון האם ניתן לקרוא בהזזת שפתיים בלבד? כואב לי כל פעם לאמץ את הגרון אחרי האוכל.

2. מה בדבר ברכות הנהנין "לדוגמה אשר יצר לאחר שירותים", האם ניתן רק בהזזת שפתיים?

3. אשרי שלפני כל תפילה, האם מותר רק בהזזת שפתיים?

4. ברכת המפיל וכן ברכות השחר, רק בהזזת שפתיים?

חלק נוסף של שאלה הוא לגבי נוסח ארץ ישראל. ראיתי בגניזה הקהירית וכן בסידור נוסח א"י שרכשתי לביתי, שקיים נוסח שבו היו מתפללים היהודים שחיו בארץ. הם היו חותמים "שאותך ביראה נעבוד" וכן היו משתמשים ב"צור ישראל וגואלו". שמתי לב גם שהם הרבו להשתמש בפסוקים מהתורה בברכות שלהם. לדוגמה, בברכת השכיבנו הם מדברים בעיקר על הגנה בזמן השינה כפי שנאמר בפסוקים רבים בתורה. אני מאוד מתחבר לנוסח הזה.

4. האם מותר להתפלל את תפילת העמידה מהנוסח הזה? (חותמים שאותך ביראה נעבוד, וכן עושה השלום)

5. האם מותר להתפלל את ברכות קריאת שמע מהנוסח הזה? (לדוגמה בברכת השכיבנו חותמים בכל יום "הפורס סוכת שלום עלינו" וכן "צור ישראל וגואלו)

6. אם אפשר לשאול, מה הרב חושב בכללי על הנוסח המופלא הזה?

צירפתי קישור של תפילת העמידה בנוסח הזה,

תודה רבה!

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

בס"ד

שלום וברכה

בכל הברכות (סי' רב סעי' ג), ברכת המזון (סי' קפה ב), קריאת שמע וברכותיה (סב סעי' ב) ותפילה, בכל המקרים הללו לא מספיק חתוך דיבור אלא צריך שישמיע לאוזניו. אמנם גם אם לא השמיע לאוזניו הוא יצא ידי חובה. ואדם חולה או אנוס יכול לעשות כן, אבל לכתחילה בודאי שיש צורך להשמיע לאוזניו. (יש דעות שאם לא השמיע לאוזניו לא יצא ידי חובה - ספר חרדים וברכי יוסף הובא בשע"ת קפה ס"ק א). לכן אם אתה חולה או אנוס אינך חייב להשמיע לאוזנך אבל כשאין אונס או מחלה יש להשמיע לאוזניו. אמנם באשרי ופסוקי דזמרא אין חובה להשמיע לאוזניו ומספיקה אמירה בשפתיים.

היו נוסחאות רבות ושונות,חלקן נשאר להן זכר בתפילות מיוחדות, כגון היו הרבה קהלות שחתמו "שאותך לבך ביראה נעבוד" ועד היום יש קהלות שבראש השנה מסיימות כך במוסף. אבל להלכה מכיוון שהתקבל מנהג אחד, אסור היום לשנות לנוסח אחר של ברכה, שהרי זה משנה ממה שקבעו חכמים, למרות שאנו יודעים שהשתמשו בנוסחאות שונים. כל זה בנוסח הברכה, אבל בגוף הברכה אפשר להוסיף או לומר נוסח אחר, ובלבד שלא יפחת מהנוסח הרגיל, אבל בברכה עצמה אין לשנות, כיוון שכל עם ישראל מתפלל תפילה אחת לבורא אחד.

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות