משפחתו של בעלי נותנת תחושה שהם רוצים בנים (ולא בנות), מה לעשות?

שלום לך.

ראשית, יישר כח שפנית אלינו. אני מרגיש את הכאב והצער שבשאלתך, ואני סמוך ובטוח שעם הדרכה נכונה אפשר לכוון את רגשות הפחד שמציפים אותך בקשר לעתיד בנותייך. עם זאת חשוב לציין שעתיד בנותייך אינו תלוי בגישתה של משפחתך, אלא בצורת ודרך החינוך בה הן תתחנכנה בעזרת השם. כדי לענות אגע במספר נקודות, שיעזרו לך לראות את התמונה המלאה:

מעלת הבנות

היחס של משפחתו של בעלך כנראה נובע מחוסר הבנה מהי מעלתה של הבת. כבר הפליגו חכמים בשבחה של הבת, ושל האישה בכלל, לעומת מעלתו של הגבר. רק נזכיר כמה מהם:

"דרש רבי עקיבא: בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני)

"גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים (להיות מבורכות יותר) יותר מן האנשים שנאמר: "נשים שאננות קומנה שמענה קולי, בנות בוטחות האזנה אמרתי" (הקב"ה מברך אותן שיהיו שאננות ובוטחות לעולם הבא). א"ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין? (נשים במה זוכות לגן עדן?) באקרויי בנייהו לבי כנישתא (ששולחות בניהן ללמוד תורה בבית הכנסת) ובאתנויי גברייהו בי רבנן (ובשליחת בעליהן לבית המדרש) ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ומחכות להן עד שיגיעו חזרה לביתם)". (ברכות יז, ע"א)

"הנשים ראויות ומוכנות לה (לעולם הבא) מצד עצמן, שאינן בנות פעולה והתעוררות מצד עצם בריאתן, לפיכך גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים מצד השאנן והשלווה, כי זהו חלק הנשים, וראויות לזה ביותר. במעט הסיוע שמסייעות לתורה שכרן גדול מאד, כאשר כבר הן מוכנות אל השאנן, וכל המוכן לדבר מה בנקל ישיגו מצד תכונתו. אבל האנשים צריכים שיהיו עמלים וטורחים בתורה מבלי מנוח לילה ויום." (מהר"ל מפראג, תפארת ישראל)

"אמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו אישה אינו אדם, שנאמר 'זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם'. אשכחיה (מצאו) רבי יוסי לאליהו (הנביא), אמר ליה: כתיב: 'אעשה לו עזר', במה אישה עוזרתו לאדם? אמר ליה: אדם מביא חיטין- חיטין כוסס? פשתן- פשתן לובש? לא. נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו" (יבמות דף ס"ג א').

ממקורות אלו ועוד, עולה שהבנות הן במעלה גדולה יותר מהבנים, ושהן ראויות יותר לעולם הבא מאשר הבנים. מדוע? מכיוון שכל תכלית המצוות הן כדי להכין את האדם לחיי העולם הבא, והרי הנשים פטורות ממצוות רבות מכיוון שאינן צריכות הכנה גדולה לגן עדן כמו הבנים, ואפילו זוכות לגן עדן רק בסיוע מועט מצידן. פעם שמעתי בשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהבנות מברכות בברכות השחר: "ברוך שעשני כרצונו" מכיוון שהבנות קרובות יותר לרצונו של הקב"ה. שהרי הבנים צריכים לעמול רבות בתורה ובמצוות כדי לתקן את מידותיהם ולהיות ראויים לרצון האלוקי, ואילו הבנות הן מושלמות מטבען ואינן צריכות הרבה עמל כדי להשיג במידותיהן את מה שהבנים משיגים בעמל רב, ולכן מברכות 'ברוך שעשני כרצונו' – שהבנות נבראו כפי הרצון המושלם של הקב"ה.

לשמוח בטוב

בתורה נאמר (דברים כ"ו, יא): "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱ‑לֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". השמחה האמיתית היא השמחה הנובעת ממה שהקב"ה נתן לנו. חכמי המוסר מדברים על כך המון שהאדם השמח בחלקו – ז"א השמח ממה שהקב"ה נתן לו – הוא האדם שביטחונו בקב"ה גדול מכיוון שהוא יודע שכל מה שיש לו – מגיע מהשם יתברך (כדאי להרחיב על כך בליקוטי מוהר"ן תורה רכ"ב שם מדבר על עניין השמחה מהתבוננות על הימים שהקב"ה עזר לו עד עכשיו). גם בחיים עצמם אנו רואים בני זוג ששמחים אפילו בילדים בעלי מומים (כדוגמת תסמונת דאון, פיגור וכו'), מכיוון שהם שמחים בכך שהקב"ה החליט שהם האנשים הראויים לגדל נשמה יהודית בעלת מעלה גבוהה, ובחר בהם לגדל אותם. עליכם לשמוח שהקב"ה בחר בכם לגדל בנות מקסימות ובריאות ולהיות המחנכים שלהן לחיים טובים של תורה וטהרה.

חינוך הבנות

בעוד שהבנים מחוייבים ללמוד לעומק את התורה כולה, הרי שאצל הבנות אין חיוב כזה למעט לימוד התורה שבכתב, וההלכות הנוגעות לחייה. יש לדעת שחינוך הבנות בד"כ מתבטא בגילוי כוחותיהן הנפשיות, בהכוונת רצונותיהן, בסגולותיהן האישיות, ביראת שמיים ובמידותיהן הטובות, ולא בהספקים לימודיים של מקצועות התורה כמו הבנים. לכן ניתן לומר בשמחה כי זכיתם לגדל את הבנות ולחנכן בצורה ייחודית.

מה לעשות?

כפי שאמרתי בהתחלה, קשה עד בלתי אפשרי לחנך את המשפחה של בעלך לשנות את הגישה המוטעית שלהם. יותר חשוב לשנות את הגישה שלכם (או של בעלך) בכל הקשור למשפחתו. אין עניין כזה שבן נחשב יותר מבת, שהרי אפילו מבחינת המצווה של 'פרו ורבו' אין אדם יוצא ידי חובת המצווה אם לא הביא לפחות בת אחת לעולם, גם אם יהיו לו עשרים בנים. במידה וקשה לכם עם יחסם של משפחת בעלך אני מציע להעיר להם בעדינות אך בנחישות שהיחס שלהם לבנותיכם לא מכבד בכלל, ושאתם מבקשים לכבד אותן ולאהוב אותן כמו שאר ילדי המשפחה, ולהפסיק להעיר לכם הערות על הבאת בנים. ואם קשה להם, הרי שהם אינם מכבדים אותכם, את בחירתכם, ואת הקב"ה שבחר בכם לגדל את הבנות המקסימות שלכם. ניתן להוסיף שבמקום להעיר לכם- מאוד תשמחו שיתפללו עליכם שתזכו לעוד בנים ובנות לעבודתו יתברך...

לסיכום, שאלת מה ניתן לעשות כדי שבנותיכם לא תיפגענה מייחסם של בני המשפחה בעתיד. עניתי שכדאי מאוד ללמוד על מעלתן של הבנות ועל היתרון הגדול שיש להם (לעומת הבנים) בזכות שלהן לחיי העולם הבא. לשמוח בטוב שהקב"ה נתן לכם, ועל הזכות העצומה שלכם על כך שבחר דווקא בכם להיות הורים לבנות מקסימות, ובחר בכם לחנך אותן למידות טובות, צניעות ויראת שמיים (שהם דברים שיותר מתקבלים אצל הבנות מאשר אצל הבנים...). וכמובן לדעת להעיר לבני המשפחה בנעימות ובצורה נחושה על יחסם הלא מכבד. עם זאת ציינתי בפנייך שכל עוד הבנות תגדלנה בצורה טובה ובאהבה אין קץ מצדכם, שום יחס מצד המשפחה לא ישפיע עליהן ולא יפגע בהן. היו בטוחים שהבנות תגדלנה להיות בעלות ביטחון עצמי, בעלות אהבה ונתינה, ובעלות מידות טובות, כי יש להן הורים מעולים ואוהבים. וזה הכי חשוב...

מאחל לכם שתזכו לעוד בנים ובנות לעבודתו יתברך, ותזכו לגדל את כל יוצאי חלציכם לתורה ומצוות, אמן.

בהצלחה,

אבי