שאל את הרב

האם הפרדה בין בנים לבנות בגיל צעיר לא גורמת לחוסר ניסיון בפגישות בהמשך?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/09/19 21:30 יא באלול התשעט

שאלה

שלום. אני בת 15 ולומדת באולפנה. יש לי שאלה אולי לא כ"כ שגרתית אבל אני אשמח לקבל עליה תשובה. אני בתנועת נוער בסניף נפרד לגמרי. אין לי כמעט בכלל קשר עם נערים בני גילי, לא מהעיר שלי ולא ממקום אחר. אני ממש שמחה שזה ככה וחושבת שזה נכון, אבל בכל זאת- זה לא יכול קצת לפגוע בעתיד כשאני ארצה לפתח קשר עם בן בגיל המתאים בע"ה? מבחינת הניסיון, ההכרות עם המנטליות, המחשבות והרגשות השונים בין בני המינים וגם בכללי, כל השוני שיש. זה לא יקשה עליי לפתח מערכת יחסים טובה כשאני לא כ"כ רגילה לדבר עם בנים ואין לי ניסיון בזה?

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך.

השאלה שלך היא שאלה מצוינת ואני שמח לראות שאת מכילה את המורכבות. מצד אחד את מבינה את הצורך בהפרדה, ואפילו שמחה בזה. ומצד שני את לא מתעלמת מהשאלות שמציקות לך, אשרייך! היכולת להכיל מורכבויות ולשאול את השאלות שעולות בנו ,לא מעידה על חולשה, או קטנות אמונה, להיפך, זו הדרך לבנות ולפתח את האמונה ואת העולם הפנימי שלנו.

ועכשיו לשאלתך. לפני שנתייחס לגורמים השונים אגיד את המסקנה הכללית כבר עכשיו, והיא, שזה באמת מורכב. את מזהה נקודה אמיתית, מי שיגיד לך שהכול שטויות ושחוסר התקשורת עם בני המין השני לא יוצר שום פער, טועה לעניות דעתי. ומצד שני, מי שיגיד לך שכל ההפרדה היא סתם הגזמה ושלא יקרה כלום אם תפתחי כבר עכשיו קשרים עם בנים, גם הוא טועה טעות מרה, ובזה אני נסמך על ההלכה ועל דברי חז"ל. אז אני שמח שאת מבינה את המורכבות, ובתור התחלה אני רוצה רק לחזק את העניין, ולהגיד, שהמציאות מורכבת וזה בסדר. לפעמים אנחנו משלמים מחירים מסוימים על הערכים שבהם אנחנו מאמינים ושעל פיהם אנחנו רוצים לחיות. ועכשיו נותר לשאול, עד כמה זה באמת משפיע? ומה המחיר?

אני שומע מהשאלה שלך, שקיים אצלך חשש מסוים, זה טבעי והגיוני ביותר. את נמצאת בגיל שבו הרצון מתחיל להתעורר, החלומות על הקמת בית משלך ועל בניית זוגיות מתחילים לרוץ בראש, ואיתם גם החששות. אז לפני הכול חשוב להגיד, שבמציאות כזו של הפרדה בין המינים אין תשובה אחת, כל בחור ובחורה מושפעים אחרת מכך. והאמת היא, שגם חילונים שמכירים לגמרי את בני המין השני כבר מגיל צעיר, מתקשים הרבה פעמים להיפתח באמת לקשר זוגי, וגם אצלם זה מאוד משתנה מאדם לאדם. וחזרה אלינו, לכל הבנות המעבר מעולם נשי לחלוטין לסיטואציה של עמידה מול גבר, היא עניין מוזר וחדש. השאלה היא איך כל אחת ואחת מעכלת את זה. ישנן בנות שאחרי המבוכה הראשונית יהיה להן הרבה יותר קל לנהל שיחה ולהיפתח, שיהיה להן פשוט לחשוף את העולם שלהן. ויש בנות, שייקח להן קצת יותר זמן, זה יכול לקחת כמה פגישות שבהן הקרח נמס, ויכול להיות שרק אחרי כמה קשרים לא מוצלחים פתאום, עם האדם הנכון האווירה תהיה יותר קלילה. לדעתי, למעט מקרים חריגים, אצל רוב הבנות זו לא אמורה להיות בעיה. וגם אם כן לא בטוח שמה שגורם לזה זו ההפרדה, כי יש בנות שבאופי שלהן הן מאוד ביישניות וצריכות לעבוד על זה וקבל עזרה כדי להגיע לאיזון בריא בעניין.

אחרי שדיברנו על ההיפתחות לסיטואציה החדשה של מפגש עם בני המין השני, אני חושב שצריך לשים את האצבע גם על התהליך של ההתפתחות הרגשית לפני ואחרי החתונה, וזו שאלה קצת יותר מהותית בעייני. אם אנסה לשאול את השאלה שלך בצורה קצת יותר חדה, אשאל כך- איך מצפים ממני, בחורה שבחיים לא דיברה עם בן ולמדה תמיד להיזהר מפיתוח רגשות לבנים, ליצור קשר רגשי עמוק לבחור זר תוך תקופה קצרה יחסית ואחרי זה להתחתן אתו ולחיות יחד את שארית חיי? מאיפה זה אמור להגיע? זה קסם?

אז האמת היא, שכן. זה קצת קסם. הקב"ה ברא בנו כוח עוצמתי של משיכה ורצון בין המינים. התורה וחז"ל הדריכו אותנו לנתב אותו לבניית בית, שבו יש שני בני זוג שמפתחים את הקשר האישי שלהם. לפי חז"ל, אין צורך בהתנסויות רבות ומגוונות כדי להצליח להקים משפחה. אבל, למרות אותו כוח ומשיכה שמחפה על שנים של הפרדה, עדיין, אני מסכים שבהחלט זה יכול לעכב. אבל, בעיקר בתחילת הנישואין. ואת המילה מעכב אולי הייתי מחליף בהגדרה דורש תהליך. אצל זוג דתי יכול להיות, בחלק מהמקרים, שבתקופת האירוסין הכול הרבה יותר עדין, מגע כמובן שאין וגם הרגשות לא חייבים להיות עזים מאוד. אם הם כן עזים, זה מצוין, וזה אומר שהזוג הצליח לגשר על פער ההפרדה בקלות. אבל גם אם לא, זה לא אומר שהקשר שלהם יישאר תמיד "על אש קטנה". אם הרגש חי קיים, אחרי הנישואין הוא יתפתח לאט ובהדרגה מתוך ההיכרות ההולכת וגדלה שכל זוג נשוי חווה לאחר הנישואין (גם חילונים שגרים יחד לפני החתונה).

ואחרי מה שאמרתי, חשוב לי להיות כנה ולהוסיף עוד מדעתי האישית. לדעתי, ברור שלהפרדה יש מחיר, וברור שיש זוגות שהחוש שלהם לעניין פחות מפותח ולוקח להם הרבה זמן להיפתח. כמו שכבר אמרתי, יכול להיות שזה עניין אישי, מין בעיה רגשית שקיימת אצל חלק מהאנשים, ולא קשורה בהכרח להפרדה בין המינים, אבל גם אם זה עניין שהוא רק אישי, בסופו של דבר אם למישהו קשה לפתח קשר זוגי באופן בסיסי, סביר להניח שחוסר ההיכרות עם המין השני יקשה עליו עוד קצת.

אז מה כדאי לעשות? קודם כל, לא לדאוג. באמת שהרבה זוגות טובים ואוהבים התחתנו מתוך היכרות מועטה "העולם המקביל". ודבר שני, שאני ממליץ לך לשים לב אליו, הוא התודעה שלך. איך את חובה את ההפרדה? לא כדאי להכניס לראש כל מיני אמירות בסגנון: "קשר עם בנים הוא מפחיד", "אם אדבר עם בחור ממש אלחץ", "אני לא מבינה בכלל סביב מה אפשר ליצור קשר עם גברים הם כל כך שונים". אל תלחצי, למשל, משיחה טכנית עם בחור ששואל איך להגיע לרחוב מסוים. כדאי לחשוב בכיוון אחר, ולהבין שהעולמות השונים האלו נועדו להיפגש בזמן ובאופן המתאים, שזה לא עכשיו, אבל זה יקרה בעתיד ויהיה בסדר גמור. ובקיצור, אל תתני למציאות הטכנית של ההפרדה לשכנע את אותך שקשר בין איש לאישה הוא דבר מפחיד או פסול, תזכרי תמיד שגברים ונשים נועדו לחיבור, כל אחד ואחת עם בת או בן זוגה. ודבר שני, גם ההימנעות מקשר חברי רגיל היא לא בהכרח מהותית אלא גדר שקבענו לעצמנו. על זה ארחיב מעט בשורות הבאות.

האם הפרדה היא עניין אידאלי? האם הקב"ה ברא עולם שבו הבנים ידברו רק עם הבנים והבנות רק עם הבנות? אז בגדול, לא. אין עניין מהותי בכך שלא יהיה קשר בין המינים. יש משהו טבעי בחברה מעורבת, ביכולת לפנות לאדם באשר הוא אדם, איש או אישה ולפתח שיחה נורמאלית. אך אנחנו, שהולכים בדרכם של חז"ל, מבינים שיש לדבר מחיר גבוהה. בגלל המשיכה שקיימת בין המינים ובגלל שאנחנו שואפים לקדושה וטהרה. אנחנו מקבלים על עצמנו את המחירים שחברה נפרדת מביאה איתה. אנחנו מבינים שהמחירים שערבוב בין המינים יביא אתו גדולים בהרבה. אפילו בהקמת הבית האישי, תהיי בטוחה שלבחורה כמוך יהיה הרבה יותר קל לבנות בית ולפתח קשר זוגי בריא מאשר לבחורה שהתנסתה בכל מיני סוגים של קשרים לפני שמצאה את בחיר ליבה.

לסיכום, את צודקת בהחלט. יש מורכבות ויש מחירים לחברה המעורבות, אך אין מה לדאוג, בע"ה זה ידרוש קצת מאמץ ואולי מעט חששות בהתחלה אבל את תצליחי להתגבר עליהם ולפתח קשר זוגי בריא וטוב עם מי שיהיה בעלך. חוץ מזה, בדרך כלל מי שמגלה יותר מודעות לעניין, זה מי שמרגיש יותר הזדהות ורצון, וזה גם מי שיהיה לו יותר קל להיפתח בבוא העת. בע"ה מאחל לך לבנות בית כשר ונאמן בזמן המתאים מתוך קדושה וטהרה!

תוכלי גם לעיין בתשובה לשאלה דומה: https://www.makshivim.org.il/answer?id=944911

בהצלחה,

אסף

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות