שאל את הרב

איך להחזיר את האמונה בעצמי, שאני יכול לעמוד בניסיונות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 21/09/19 20:27 כא באלול התשעט

שאלה

אני ברוך ה' מאמין בה' באמונה שלמה. אבל לצערי, לאור כן הנסיונות והקשיים איבדתי את האמונה בעצמי וביכולת שלי לעמוד באתגרים ובנסיונות שיצר הרע מערים עלי. איך אני יכול להחזיר לעצמי את האמונה בעצמי?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום נעם.

תראה, מה שאתה מתאר הוא באמת לא פשוט. יש אנשים שהקושי שלהם מתבטא בספקות אמוניים. הם לא חשים וודאות בקשר שלהם עם הקב"ה. זה סוג אחד. וישנם הרבה אנשים שיש להם קושי דומה לשלך, יש להם ניסיונות ואתגרים שהם מתקשים לעמוד בהם. זה קשה ומתסכל ואפילו מעורר תחושה של אשמה. ולכן הם בוחרים להפוך את הקושי שלהם לספקות באמונה, כדי לא לחוש אשמה. "אולי אין בכלל אלוקים?", "אולי המצוות הם סתם חוקים מומצאים שאין לנו מחויבות כלפיהם?". אתה מבין? כשקשה לעמוד במחויבות למשהו, הפתרון הכי פשוט הוא להגיד שבעצם אין מחויבות. שהכול המצאה ואני בעצם בסדר גמור.

אז מה עצם אני מנסה לומר לך? אשריך! אשריך שאתה עומד מול הניסיון והכישלונות ואומר, "אני מאמין בה', אני אוהב אותו, ואני נכשל ומאכזב אותו ואת עצמי". אתה לא מוותר וזוכר מה המטרה בלי לפחד מהאמת וחוסר הנוחות שמגיע איתה.

ועכשיו נדבר קצת על הקושי שאתה מתאר. אמונה בעצמי. יכולת לשאול איך להתגבר על הקשיים, או מה כדאי לעשות כדי להתעלות מעל היצר ולא ליפול בניסיונות שהוא מערים עלייך. אבל בחרת לגעת בנקודה אחרת, 'האמונה בעצמי'. ובכנות, אני חושב שזו הנקודה הכי יסודית. היא חשובה יותר מכל פתרון או טריק להתמודדות עם היצר, מהאמונה הזו, האמונה בעצמך, הכול מתחיל. ועכשיו נסביר מדוע.

חז"ל אומרים שהקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון שאין הוא יכול לעמוד בו. אז איך בכל זאת אנחנו נכשלים? מה מונע מאיתנו להצליח במה שיש לנו כביכול כוח להתמודד אתו? אז התשובה היא שהכול מתחיל באמונה. אבל אמרת שיש לך אמונה ובכל זאת אתה נכשל? בדיוק, הבעיה היא לא באמונה בה' אלא באמונה בעצמך. אבל אם נדייק יותר, הבעיה היא שאנחנו לא מאמינים שהקב"ה נתן לנו את הכוחות האלה כמו שחז"ל אומרים. אתה מבין? קל לנו להאמין שיש את הקב"ה, שהוא גדול, נפלא ומושלם. אבל כשזה מגיע אלינו אנחנו שוכחים הרבה פעמים עיקרון שהוא יסוד באמונה היהודית ומבדיל אותה מדתות אחרות. זו האמונה שהקב"ה שמחייה אותי כל רגע מבחינה פיזית, הוא גם זה שנותן בי נשמה שהיא חלק ממנו. כלומר, הוא נותן בי בכל רגע את החבל שאם אטפס עליו אהיה ממש קשור אליו, אדמה לו ואקדש את שמו בתוך המציאות החומרית. על ידי קיום המצוות והימנעות מהעבירות, על ידי בחירה בטוב אנחנו מתקדשים ומקדשים את שם ה' בעולם. כל זה טמון בנו, זה לא משהו חיצוני.

העניין הוא שכשאתה נכשל, ואתה מתבייש או מרגיש אשם. ואז אתה מחליט שאתה בעצם לא טוב או שאתה לא מסוגל, אתה גם מאמין קצת פחות בקב"ה, מאמין פחות בכך שהוא נתן בך נשמה שהיא חלק ממנו ובה טמונה היכולת להתעלות ולעשות את רצונו. הייאוש שאתה מתאר הוא המפתח לנפילות נוספות, אתה בוודאי יודע את זה. וזו בדיוק הסיבה שהאמונה בעצמך ובכוחות שהקב"ה נתן לך הם הפתרון לכישלונות לפני שהם מגיעים ולא רק לאחריהם. אני מבטיח לך שאם תשים לב לכך, אתה תראה שהנפילות מגיעות כשאנחנו שוכחים שהקב"ה נתן לנו כוחות. חז"ל אומרים ששעמום מביא לבטלה ובטלה מביאה לחטא. מה היא הבטלה? הבטלה היא לא לעשות כלום, עדיין לא חטא, פשוט כלום. והכלום הזה נובע מתחושה בסיסית שאין לנו כוח ופוטנציאל שאנחנו צריכים או יכולים לממש. בן אדם שמרגיש שיש לו כוחות נפלאים שהוא יכול לעשות איתם המון טוב, לא יושב חסר מעש. לכן, בעצם, חוסר אמונה בעצמי היא הסיבה לנפילות והפתרון הכי טוב שאנחנו יכולים לדבוק בו הוא פשוט להאמין בעצמנו, שהקב"ה מאמין בנו.

המון המון הצלחה, וחתימה טובה!

אסף

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות