שאלה
הרב שוקרון,
יש לי שאלה שהרבה מאוד זמן ניקרה בי: יש מקומות בתורה שאני ממש מרגישה אכזריות וזה מפריע לי. לא נתקלת בזה ביום יום בקיום מצוות אבל מהבחינה המהותית אמונית זה מפריע לי.
א. לדוגמא: ארבע מיתות בית דין, למה בכלל הורגים? למה לא פשוט מחזירים בתשובה. ולמשל על הרג אני מבינה. מישהו שרצח צריך למות. כי מי שהתנהג באכזריות צריך להתאכזר אליו. אבל מה עם שבת? בן אדם טעה, היו לו מחשבות לא נכונות. למה לא לעזור לו להשתנות?
ב. ומכת מרדות- על מה ולמה? ועוד בצורה שכל ישראל יכולים לראות וזה ממש משפיל את הבן אדם. במקום לחנך, אני רואה אכזריות.
ג. וגם משהו שממש כאב לי לקרוא כשהלכתי לקריאה בתורה השבת (פרשת ראה)- מישהו שעובד עבודה זרה והוא מסית בן משפחה הקרוב אליו ביותר, והתורה מציינת אפילו מדובר באשת חיקך ומחמד עינך. מי הורג אותו ראשון? את עובד העבודה הזרה? בני המשפחה הקרובים אליו ביותר, והתורה מציינת זאת במפורש ויד העם באחרונה. ומה כתוב עוד? לא תחמול עליו ולא תכסה עליו ורש"י כותב משהו שזה אומר שגם אם מבקש מחילה לא תחמול עליו. האם לא ניתן לחזור על כך בתשובה? מה העניין הזה פה? להראות נאמנות לאלוקים ע"י זה שעד כדי כך אתה נאמן שאפילו תהיה ראשון לפגוע בקרובים לך ביותר? ועוד אין מחילה על זה? למה זה בכלל כל כך חמור? בן אדם טעה, הבנו, נעבור הלאה. הוא ביקש מחילה.
ד. ומה זה בכלל איסור עבודה זרה שזה כל כך חמור? מישהו הסתובב לו בורג והתחיל לעבוד עצים ואבנים. אז בגלל זה צריך להרוג אותו? האם אברהם אבינו הרג כל אחד שנקלע בדרכו כי הוא עבד עבודה זרה או שהוא הוביל אותם לדרך הישר?
ה. בכלל אני מרגישה שלאברהם אבינו היה יותר קל: עובד את האלוקים האחד שהוא גילה, בלי כל הצדדים האחרים של מעשרות ושל להרוג מישהו שעובד עבודה זרה. וכן, יש לי שאלה מאוד מהותית על עקידת יצחק. למה הקב"ה גרם לו צער רק בשביל הנסיון? ואגב בגלל הצער מתה שרה אמנו. והאם באמת הגענו עד לכדי אכזריות כדי לעבוד אלוקים רחמן ואמיתי? אם הוא האלוקים הטוב, אני לא מאמינה שהוא יצווה כאלו דברים. ואני לא מאמינה שנהיה מצווים לכלוא את הרגש והמוסר ולהתאכזר למישהו רק בגלל שהוא לא "בצד שלי", יחד עם אלו שעובדים את ה'.
ו. (שזו גם סוגיה בפני עצמה, למה יש את כל המעמדות האלו של כהונה לויה וישראל ולמה אי אפשר פשוט להנות מפרי שצומח לך בגינה בלי להסתבך עם להביא לכהן וללוי וצד דרום וצד צפון וכמות שמפרישים ואם יש לי כמות קטנה אז זה בעצם כן הרבה להפריש וכו')
ז. ומה העניין של נסיונות? האם הקב"ה חס ושלום לא יודע אם נעמוד בנסיונות? ובשביל מה בכלל צריך להוכיח? למה לגרום סבל לאנשים רק בשביל שיוכיחו את זה שהם עובדי ה'?
ח. ועבד שהוא מבקש להיות עבד עולם רוצעים את אוזנו והוא עבד לעולם- האם הוא באמת בוחר בכך? או שזה אילוץ בגלל שהוא יצא לחופשי אבל לא אשתו ובניו שאותם יצטרך להשאיר מאחור?
ט. ואישה סוטה שאפשר ללכת אם יש חשד כזה או אחר ולגרום לה לכזה כאב גם אם לא עשתה כלום.
י. וכל העניין של הקללות לפעמים והנבואות של הנביאים שממש נצרבות לי האוזניים. לדוגמא: כאשר ששתי עליכם ...ולהרבות אתכם כן אשיש להאביד אתכם משהו כזה לא יודעת אם ציטטתי לגמרי נכון. פתאום הכל מתהפך? רגע אחד אנחנו עם אהוב ורגע אחר בגלל שחטאנו אנחנו נהיים הכי שנואים שיש? האם זו אהבה שתלויה בדבר?
האם זו התורה שלי שאני הולכת על פיה???
האלוקים שאני מכירה הוא רחמן ומעניק. האם יצווה כאלו דברים?
תדע לך שאף רב ששאלתי אותו לא הצליח לענות לי עד עכשיו
אשמח אם תשיב את נפשי. זה באמת מציק. ותדע שאני שומרת תורה ומצוות אדוקה ומחוברת לאלוקים אבל אלו נקודות מהותיות שכל פעם שאני מגיעה לקריאה בתורה בכאלו פרשיות אני כועסת כל השבת. באמת שאין לי שום בעיה לקיים כל מה שאלוקים יגיד. גם חוקים שאני לא מבינה (אם זה לא נוגד את המוסר והרגש).
יא. אבל האם האלוקים יגיד לי באמת ללכת נגד צו המוסר הפנימי שלי והרגשות שלי רק על מנת לעבוד אותו?
תודה ויום טוב
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואלת היקרה שלום,
לשואלת היקרה, שלום וברכה.
ראשית אשתף שקראתי את שאלתך כחמש פעמים, ופתחתי עשרות ספרים כדי להשיב את נפשך, משום שאני רואה בה שאלות קיומיות אמיתיות וכנות. ניכר שאת שואלת מתוך אמונה ויראת שמים. התורה מעודדת אותנו לשאול שאלות משום שעל ידי שאלות שנובעות מבפנים אנחנו יכולים להתקדם ולהתחבר לתורה בעמקות.
לפני שנעסוק בשאלות עצמן, אקדים שלוש הקדמות:
הקדמה 1 – תורה שבכתב ותורה שבעל פה
התורה שבכתב ניתנה לעם ישראל לפני 3300 שנים. אחד מעיקרי היהדות הוא שהתורה נצחית, ומסמנת לנו את המוסר האידיאלי בכל רגע נתון. יחד עם זאת, הקדוש ברוך הוא כותב את התורה במושגים של אדם טיפוסי בן דור המדבר. פשט הפסוקים מותאם לדור ההוא. במקביל לתורה שבכתב, נמסר למשה בסיני גם הצינור של התורה שבעל פה. צינור זה מסור לבית הדין הגדול בכל דור ודור, ותפקידה של תורה שבעל פה לערוך את ההתאמות הנדרשות למציאות. בית הדין יונק את סמכותו מקבלת העם, ומרוח הקודש גם יחד.
לדוגמא, בתורה מופיע מקרה של שור שנגח אדם, מפני שרבים מבני קדם החזיקו שוורים כרכוש. על החכמים מוטלת המלאכה לזקק את העקרונות וליישם אותם בבית הדין על המציאות המתחדשת בכל דור. לכן לענייננו: בן דור המדבר שמכיר המון עונשי מוות מסביבו, בכלל לא היה מעלה שאלה כזאת. להלן בשאלה א' נראה את ההתאמה של בית הדין את עונש מוות למציאות.
דוגמא מתחום אחר היא פרוזבול. התנא הלל הבין שרצון התורה העקרוני הוא שהעשירים ילוו לעניים ולא יקפצו את ידם בשל שנת השמיטה שמבטלת את החובות של העניים. כשהוא ראה שהעשירים מתחמקים מלהלוות לעניים ונוצר מזה סבל לעניים, הוא תיקן את הפרוזבול שמאפשר לעשירים להלוות ולשמור על החוב דרך בית דין. באופן זה תקנתו מקיימת את רצון התורה המקורי לסייע לעניים, גם בדור שלא רצו לעזור לעניים בהלוואות שלפני השמיטה.
להמשך התשובה (7 עמודים): בקישור הזה : https://drive.google.com/file/d/1Ddk9sQJ1O9E4TFH-Pt-Rmgj-9hIkAfEy/view?usp=sharing .
ניתן ליצור קשר דרך הפרטים שם.
בהצלחה בדרכך