שאלה
היי,
אמנם מדובר באתר דתי אבל בקשתי היא לתשובה לאדם חילוני.
1. בהנחה שאין לי ומעולם לא הייתה לי הרגשה של נוכחות מיסטית עליונה, שאני מעוניינת לקיים מצוות שבין אדם לחבירו ולחיות את חיי ע"פ תפיסתי ומצפוני, היכן מקומו של אלוהים?
2. בעבר תהיתי איך אנשים יכולים להאמין שהעולם נברא מאליו והעניין לא מטריד אותם. לאחרונה הבנתי שלהאמין שאלוהים ברא אותי ואת העולם לא פוטר לי את השאלה, אלא רק מחליף אותה בתעלומה מה זה אלוהים ולמה הוא עשה את זה. בראשונה אין לי הרבה עניין ואת השניה חקרתי (כדי שאוכל לזכות בטוב וכו') ולא השתכנעתי (בבחינת מוטב לאדם משלא נברא). באופן כללי הנושא מושאר כתחום מעבר להבנה האנושית כך שגם בורא עולם כתשובה עבור מהות הקיום לא רלוונטי.
3. את התורה שבכתב ובע"פ אני רואה כאוסף כתבים שאמיתותם ודיוקם מוטל בספק וכן הרלוונטיות שלהם. ישנם כמה דרכי התנהגות וכללים טובים ויפים, אבל כמו שנהוג לומר 'חוכמה בגויים תאמין'. מה הסיבה שאקח הכל כתורה מחייבת כשחלק מהדברים נוגדים את מצפוני?
אף על פי שמרוח הדברים נראה שאני רחוקה מאוד, הייתי שמחה לגלות תשובות ברורות וחדות שישכנעו אותי אחרת.
אולי אציין שעיינתי בכוזרי ובכמה כתבי פילוסופיה דתית וחילונית.
אם הדבר לא יכביד, אשמח גם לכתובת מייל להמשך התכתבות.
תודה רבה מראש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה,
1. אם את חיה רק על פי תפיסתך ומצפונך אז בעצם את המקור למוסר, מה שנראה בעניך מוסרי תעשי ומה שלא - לא.
לא נשאר באופן גלוי מקום לאלוקים.
אבל באופן סמוי הוא נכח, כי עצם הרצון להתנהג באופן מוסרי מקורו מריבונו של עולם.
זה לא סתם התפתחות אבולוציונית או פולסים חשמליים, המקור לצורך במוסר ומצפון הוא אלוקי.
שאר השאלות אפשר בפלפון 0527710491
argaman3@gmail.com