שאלה
אני אשמח להבין איך אני בתור אישה ששמעה על עצמה בעיקר עלבונות ביקורות כינויי גנאי אמירות פוגעניות שהובילה לכך שאני מאמינה שכל מה שאמרו עליי איי פעם הוא נכון, התדמית שלי בעיני עצמי היא מה שנתנו להרגיש ולהבין, אנשים יקרים מאוד וקרובים מאוד הצליחו לגרום לי להאמין שכל מה שנאמר עליי הוא המציאות, נכון להיום כל מי שיטען אחרת עליי או אפילו זורק מילה טובה על אופי שלי אני לא מאמינה ולא מצליחה לראות זאת בעצמי... המחשבה הראשונה שעולה לי שבטח הכל יתגלה ויראו את ״האמת המכוערת עליי״ יגלו שאני בעצם כל מה שאיי פעם נאמר עליי, איך מהמקום הזה מתחילים לאהוב?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך יקרה,
קודם כל, אני מעריכה את הפנייה שלך. בוודאי לא קל לכתוב על קושי אישי, ולפי מה שאת מתארת הוא מאד מורכב, ומשפיע באופן ניכר על החיים.
- חשוב לנו מה אומרים עלינו -
האדם הוא יצור חברתי. אנו בנויים כך שטוב לנו לחיות יחד, ולא לבד. אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה אחד של השני, עזרה הדדית ועוד כדי שנוכל לקיים חיים תקינים. ברור אם כן שמה שאלה שסביבנו חושבים עלינו או אומרים עלינו חשוב. אילו היינו חיים כל אחד על אי בודד משלו, כנראה שהדברים לא היו כך. חשוב לי לציין את הדברים האלה כדי שתדעי שאין שום "חולשה" בהתייחסות רצינית שלי למה שאומרים עלי, וזה כלל לא דבר מוזר לת לאחרים להשפיע על תפיסתי את עצמי. טבעי ונורמלי.
- הכי חשוב - איך אני רואה את עצמי? -
התפיסה העצמית שלנו בנויה מכמה דברים - המראה שלנו, התכונות שלנו, המעשים שלנו, הדעות, הקשרים שלנו עם אחרים, וכמובן מה אחרים חושבים עלינו. אנחנו עובדים כל החיים על בניית האישיות שלנו, והבחירה מה ישפיע עליה, וממה היא תהיה מורכבת - היא אך ורק שלנו! זאת אומרת שיש לי את הזכות והיכולת לבחור מה ישפיע עלי באופן משמעותי, ומה ישפיע עלי בצורה מינורית יותר. כמובן שתמיד מה שאחרים יגידו יהיה חלק מזה, אבל אני יכולה להחליט איזה מקום זה יתפוס אצלי - מקום גדול, או מקום קטן.
אתן לך דוגמא - פעם פגשתי בחורה שנולדה עם כתם מאד גדול ובולט על הפנים. הוא כיסה את רוב פניה בצורה שקשה מאד להסתיר או לטשטש. אני זוכרת כמה התפעלתי מכך שהבחורה הזו מלאה ביטחון עצמי, ולא מתביישת להסתובב באף מקום. איך זה לא החליש אותה? או גרם לה לשבת בבית בלי שאף אחד יראה אותה?התשובה היא שאותה בחורה בחרה שהכתם לידה הזה לא יהיה חלק גדול מהאישיות שלה, היא בנתה את התפיסה העצמית שלה כך שהכשרונות והתכונות שלה תופסים מקום הרבה יותר גדול מהכתם הזה, כנראה, כשאותה בחורה מביטה במראה - הדבר הראשון שהיא תראה בעצמה לא יהיה הכתם, אלא דברים אחרים שהם חלק ממנה ואותם היא בוחרת להבליט, ולהם היא נותנת הרבה מקום.
מה שאני מנסה לומר כאן הוא שיש לך את הזכות לבחור מה ישפיע על איך שאת תופסת את עצמך. זה לא דבר קל לעשות, אבל הוא אפשרי. תזכרי תמיד שהבחירה היא בידיים שלך ואף אחד לא יוכל להחליט בשבילך. ואת יכולה לבחור בכל רגע נתון אם לתת למה שאומרים עלייך - מקום גדול או מקום קטן.
- בכל אדם יש טוב -
כתוב בספר בראשית, בתיאור בריאת האדם - "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו". יש בנו חלק אלוקי, טהור. חלק של טוב מוחלט שאיתו נולדנו והוא נמצא בנו תמיד. יקרה, ברגעים קשים של תחושות לא פשוטות - אמרי לעצמך - יש בי טוב גמור! יש בי חלק אלוקה ממעל! אני טובה וטהורה, ואם יש דברים שליליים שמפריעים לי - אלו רק עטיפות. זה לא האני האמיתית. האני האמיתית זהו טוב גמור ש"אי אפשר" להיפטר ממנו.. אם הקב"ה ברא אותי והביא אותי לעולם הזה - סימן שהוא רוצה אותי כאן ומאמין בי שאני טובה ושאעשה טוב! אחרי הכל, יש בי חלק ממנו.. ואף אחד לא יוכל לקחת לי את זה!
אני רוצה לתת לך טיפ קטן, ואם הוא מדבר אלייך, נסי אותו: שבי עם עצמך ברגעים של נחת,כשאת לבד ויש לך זמן. נסי לחשוב על תכונות טובות שלך, או משהו שאת טובה בו, או מעשה טוב שלך - אפילו אם את מצליחה להעלות רק אחד כזה בראשך (בטוח שיש יותר, אבל לפעמים קשה לנו לומר את זה לעצמנו) - רשמי אותו לעצמך בפנקס קטן, או בפתק שיהיה לך בארנק - ובכל פעם שקשה שלפי אותו והזכירי לעצמך - יש בי טוב!! נסי כל כמה זמן להוסיף לרשימה עוד דבר אחד טוב שעולה לך - מידה טובה, הצלחה שלך, וכו - בהתחלה יהיה לך קשה, כי כנראה שאת לא רגילה לעשות את זה - אבל תראי שבע"ה עם הזמן יהיה לך יותר קל למצוא את הדברים הטובים שבך, ולאט לאט תרגישי יותר בטוחה בעצמך וביכולותייך, ותאהבי את עצמך. זה תהליך, אבל זה יקרה!
- להיות בסביבה מעצימה -
כבר הזכרנו שקשה להתעלם ממה שאומרים עלי, גם אם אני מצליחה לא לתת לזה לתפוס מקום גדול בחיי, זה עדיין נמצא שם - ואם אני מוקפת באנשים שאומרים לי שאני לא טובה, ולא יכולה, זה מחלחל וגורם לי חלילה להאמין שאני כזו, כמו שכתבת. אולי כדאי לנסות ולהימצא יותר בקרבת אנשים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי, כאלה שהנוכחות שלהם מעצימה אותי, וכשאני לידם אני מסוגלת להאמין שאני מלאה בטוב. נסי לחשוב ליד מי את מרגישה טוב יותר עם עצמך, והשתדלי להימצא בקרבתו.
- להעניק למישהו אחר -
אני רוצה להציע לך דבר נוסף. חשבי על אדם שאת עוזרת לו בחיים - בכל דרך שהיא. זה לא חייב להיות משהו גדול, אלא אפילו דבר קטן שאת נותנת מעצמך בשבילו - זה יכול להיות משפחה, חברה,מישהו/מישהי בעבודה, שכנה. חשבי על העובדה שעבור האדם הזה שלו את נותנת/עוזרת באופן כלשהו - את משמעותית. זהו מן פלא מיוחד, שדווקא כאשר אנחנו נותנים למישהו, אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, תחושה שיש לנו משמעות. נתינה כלשהי בחיים שלך למישהו אחר, אפילו היא נתינה קטנה - הופכת אותך לחשובה ומשמעותית!
אני רוצה לסיים בציטוט שאני מאד אוהבת להזכיר לעצמי מפעם לפעם. כתוב במשנה במסכת אבות: "אל תהי בז לכל אדם – כלומר אל תאמר על שום אדם שהוא חסר ערך, שאין בו חיים! שאין לך אדם שאין לו שעה" – אין אדם שאין לו לפחות תכונה טובה אחת, שהתפתחה, ומעניקה לו משמעות וחיות מסוימת!
יקרה, להאמין בעצמנו ולאהוב את עצמנו, ולהיות מודעים לטוב שבנו - הוא לא דבר קל ולא מובן מאליו,. בטח לא קל כשהסביבה כל הזמן משדרת לנו את ההפך. אבל הדבר בהחלט אפשרי, ותדעי שיש בך הרבה הרבה טוב ותזכירי לעצמך את זה כל הזמן!
תמיד אפשר לתקן... ואולי זה בדיוק הזמן!
בהצלחה רבה, מאמינה בך.
מאחלת לך הרבה שמחה ואור!
תמר