איך לעשות טוב?

שלום יקרות,

משמח לשמוע על רצונכן לעשות טוב ולעסוק בנתינה. עצם הרצון הזה מעיד על המוטיבציה הגדולה שיש בכן להיטיב בעולם.

העליתן לדעתי שלוש נקודות ואשתדל לעסוק בהן בתשובה.

כתבתן שאתן לא מוצאות דבר שהנתינה שלכם תבוא באהבה ובשמחה. אני מניחה שהתכוונתן להתנדבות כלשהי. בואו נחשוב, מה גורם לכן לשמחה? בדרך כלל בני אדם יעשו דבר בשמחה אם הם נהנים מהעשייה הזו. אתן יכולות לפגוש עובדים מצוינים שעושים את מלאכתם נאמנה למרות שהם לא בהכרח השפיצים והגאונים בתחומם. וכן להפך אנשים שהם מוכשרים מאוד אבל העבודה שלהם לא משהו ובטח לא השירות שהם נותנים כי אינם נהנים ממנה, כך הם אפילו לא מחייכים ללקוח שמולם ובטח שלא סבלניים כלפיו. לכן כדאי שתחשבו על עשייה שאתן נהנות בה ותחפשו מקום שמתאים לכן שקשור לעשייה הזו. למשל, אם אתן אוהבות לאפות ולבשל, אתן יכולות לברר אם יש גמ"חים או בתי תמחוי כמו מאיר פנים או מוסדות של זקנים או נכים שצריכים עזרה בתחום הבישול. דבר נוסף שאומר בהסתייגות מסוימת הוא שלעיתים אנחנו נהנים לעשות משהו שאנחנו טובים בו או שיש לנו כישרון בו. גם כך אתן יכולות לבדוק מה תיהנו לעשות או להתנדב. אך זה לא תמיד כך כאמור לעיל יכול להיות אדם גאון במתמטיקה ובמחשבים אך הוא כלל לא מתחבר לתחום.

להרגיש לעשות טוב. מה זאת אומרת? נראה לי שאתן רוצות להרגיש סיפוק בטוב שתעשו. לא סתם אתן רוצות להרגיש כך. הרגשת הסיפוק חשובה מאוד מפני שהיא גורמת לנו להרגיש שטוב הזה באמת יעיל ועוזר לסביבה וכך היא גורמת לנו גם להמשיך לרצות לעשות את אותו טוב. עם זאת, לפעמים היא נעלמת במשך הזמן בעקבות שחיקה מסוימת או אולי בעקבות השגרה. כל אדם בעבודתו לא מרגיש תמיד שהוא מיטיב לעולם בעבודתו. יש רגעים מתסכלים מאוד לפעמים, תחשבו רק על מורה שלכן שצריכה להשתלט על המשמעת בכיתה או שצריכה לבדוק עשרות מבחנים. אני מאמינה שלפעמים זה נמאס ולא ברור כשמש מה הטוב שבכך. לכן לא נכון להתמכר להרגשה הזו, גם בהתנדבות. מדריכה בסניף לא תמיד מרגישה שהיא מיטיבה לחניכים ובכל זאת היא ממשיכה בעשייה ובהדרכה.

כדאי למצוא את הגבול בין ההרגשה שלי לחשיבות של המעשה, את האיזון ביניהם שלפעמים אינו מאוזן אלא נוטה לצד אחד. ההרגשה היא אינדיבידואלית ומשתנה כידוע לכן. אי לכך לא תמיד נכון להקשיב לה, אבל אנחנו יכולים לנהל אותה בעזרת השכל, ואולי אם נראה חשיבות במעשה מסוים נוכל ללמד את עצמנו ליהנות ממנו, אם כאמור בעזרת מחשבות חיוביות והבנת החשיבות שלו, ואם בעזרת סביבה חיובית או דברים חיצוניים שישמחו אותנו ויגרמו לנו הנאה מאותו מעשה. הכוונה היא שסביבת ההתנדבות תשמח אותנו, אם זה ללכת עם עוד חברות, לקנות לעצמנו צ'ופר אחרי ההתנדבות, ואם זה לשמוע מוזיקה במהלך ההתנדבות אם אפשר כמובן. אני זוכרת שבאולפנה יצאנו כמה בנות להתנדב בגמ"ח מזון מחוץ לאולפנה. מה שאני זוכרת משם היא ההנאה שלי להתנדב עם בני העיר האחרים, המפגש איתם היה משמח. סביבת ההתנדבות הנחמדה, היא גרמה לי בין היתר לרצות לבוא בכל שבוע ותראו, היא מה שאני בעיקר זוכרת מאותה התנדבות.

דבר אחרון ששאלתן הוא על העשייה בדברים הקטנים. אולי היא העשייה הכי קלה והכי מספקת, אך אולי לא קל להתמיד בה. אם שאלתן על ההרגשה גם בדברים הקטנים, נדמה לי שעניתי בסעיף הקודם אך כאן העניין בולט יותר. אם נראה חשיבות בחיוך לחברה שלי בבוקר או באמירת תודה לנהג באוטובוס, ברור שיהיה לנו מהמעשים האלה סיפוק ואף נהנה מהם. אומנם המעשים האלה לא תמיד קלים לנו כי מדובר לרוב בסביבה הטבעית שלנו שבה לעיתים קשה יותר לצאת מעצמנו ולתת, אך אם נתמיד במעשים האלה, הם יהיו לנו להרגל ולא נצטרך להתאמץ עליהם מאוד. מן הסתם יש לכן לפחות מעשה אחד שאתן עושות לקראת שבת בבית לטובת כלל בני הבית, אתן מאמצות עליו? סביר להניח שלא, כי הוא חלק מסדר יום שישי שלכן. עכשיו הסיפוק ממנו נותר בידיכן, אתן יכולות לעשות אותו כשגרה וכעוד מחויבות, ואתן יכולות לחשוב במהלך העשייה של אותו מעשה על הכיבוד ההורים שבו, על ההכנה שלכן לשבת, על השותפות בבית ועוד ערכים שבוודאי יש באותו מעשה. הכול נמצא במחשבתכן ותלוי בנקודתן מבטכן.

מילה אחת למעשה, אם אתן מחפשת מקום להתנדב בו, קודם כול, הסתכלו סביבכן, במשפחותיכן, במקום מגוריכם, ובדקו אם יש משהו שתוכלו לעשות בו טוב ושהוא יספק אתכן. אם אתן גרות ביישוב, אתן יכולות לפנות לרכז קהילה ואם בעיר, לעיתים ברווחה יש רכז התנדבות. אפשר להתחיל ולבדוק, לרוב אתן לא מחויבות להמשיך, יש מקומות כמו גמ"חים שגם אם תגיעו רק פעם אחת תהיה בכך עזרה גדולה. יש עמותה שמאגדת בתוכה המון ארגונים, עמותות ומקומות שמחפשים מתנדבים, היא נקראת רוח טובה, יש לה אתר מקסים ויש בה מגוון רחב של התנדבויות.

תעשו רק טוב, תראו את הטוב שבכן ותפיצו אותו לכל הסובבים אתכן.

כל טוב,

רינת.