"מי יותר מוצלחת, את או אחותך?"

שואלת יקרה.

טוב מאוד שאת שמה לב ושאכפת לך ממה שקורה מסביבך. את מודעת למה שעובר על אחותך,חושבת על מה שעובר על אמא שלך, ובכלל נראה שאת בוגרת ואחראית.

כשבאים לעזור למישהו בנושא כזה, צריך לזכור את כלל היסוד- דברים לא קורים סתם. הרבה פעמים הנטייה שלנו כבני אדם היא להסתכל על כל אירוע כאירוע נקודתי ושטחי, ולשכוח שיש הרבה מאוד שקורה מתחת לפני השטח. לדוגמא, את יכולה להסתכל על אחותך צועקת ולמצוא את עצמך מבולבלת. יכול להיות אפילו שאם תסתכלי על הסיטואציה מבחוץ, לא תזהי בה שום דבר שאמור לגרום למישהו לצעוק. בטח לא ככה. אבל האמת היא שהמציאות היא לא מציאות שטחית אלא דווקא עמוקה מאוד, וכשרוצים להבין למה דברים באמת קורים, צריך לחפש עמוק. עמוק בתוך הנפש של האנשים.

אם דברים לא קורים סתם, אז משהו גורם לאחותך להתפרץ ככה, או להתנהג ככה. מאיזושהי סיבה הלכו ונבנו בה תסכול, כעס וייאוש, והם מתפרצים החוצה בסיטואציות שבפני עצמן אולי לא אמורות לגרום למישהו להתפרץ אם הוא לא היה מלא כל כך מבפנים.

המשימה שלך, אם את רוצה לעזור לה, זה להבין מה כואב לה מבפנים ולנסות לעזור לה שם. אם תצליחי, יכול להיות ששאר הדברים ישתפרו מאוד מהר. קשה לדעת מרחוק מה באמת כואב לה, ויכול להיות שבתור אחותה את מכירה אותה הכי טוב ויודעת מה היא צריכה כדי להרגיש טוב. ובכל זאת, אני יכול להעלות כמה השערות:

1. תחושת כישלון

נשמע ממה שסיפרת, שיש הרבה נקודות בחיים שלה שהיא היתה רוצה להצליח ולא כל כך הלך לה. תחשבי על התחושה שזה יכול לגרום למישהי. בכל כך הרבה נקודות היא מנסה ולא מצליחה, או שגרוע יותר, היא כבר לא מעיזה לנסות, כי היא פוחדת מהטעם הצורב של הכישלון. במצב כזה, מאוד הגיוני שהיא תמצא את עצמה מתוסכלת על החיים שלה. ואז, כל דבר קטן יכול להזכיר לה משהו שהיא לא הצליחה בו. זה יוביל אותה להיות עצובה ומרירה, מה שיגרום לה להצליח עוד פחות בדברים והנה נוצר פה מעגל קסמים שמזין את עצמו.

אם את חושבת שזה המצב, מה שאת צריכה לעשות זה לתת לה תחושות של הצלחה. הרי האמת היא שכל אדם הוא מוכשר בהמון דברים. יכול להיות שהיא לא גילתה אותם, ויכול להיות שמשום מה הסביבה שלה לא שמה לב אליהם. אבל את יכולה להתחיל כן לשים לב, ולהצביע עליהם בקול. תנסי להחמיא לה על כל מיני דברים גדולים וקטנים שאת מוצאת בה. יכול להיות שיש לה חיוך יפה, תשומת לב לפרטים, זיכרון טוב, לב טוב, או כל דבר אחר. אין אדם בעולם שלא מלא בדברים טובים. מרגע שמישהו יתחיל לשים לב לדברים האלה הם גם יגדלו ויתעצמו וישפיעו על עוד ועוד תכונות טובות שיש בה, עד שתראי אותה ממש פורחת. אבל הכל מתחיל ממישהו אחד שמאמין בה ורואה בה את הטוב.

2. תחושת תחרות

תופעה עצובה ודי נפוצה אצל אחים היא תחרות. הרבה פעמים בעקבות המבט של החברה או בגלל הקשר ביניהם, האחים או האחיות מרגישים שהם נמצאים בתחרות. בדרך כלל אדם בונה את תחושת הערך שלו ואת הזהות שלו מתוך מה שהוא מרגיש, אוהב וחווה. אבל במצב של תחרות כל אחות מעריכה את עצמה רק ביחס לאחות השנייה. "אני לא צריכה להיות טובה, אני צריכה להיות טובה יותר מאחותי". (דרך אגב, המצב הזה קורה הרבה יותר אצל אחיות שקרובות זו לזו בגיל, ועוד יותר אצל תאומות) במצב הזה שני הצדדים מפסידים. כי גם האחות שמרגישה שהיא "טובה יותר", לא שואלת את עצמה מי היא, אלא רק אם היא טובה יותר מאחותה. והאמת היא שכל אדם הוא יצור נפלא, מיוחד, ושונה. כל אחד הוא עולם ומלואו, מלא בדברים מדהימים וגם בחולשות מעצבנות. מלא באהבה וצחוק ורצונות וחיים שהם רק שלו. מלא בסיפורים ומחשבות וכישרונות שפשוט לא רלוונטי להתחרות עליהם. מצחיק להשוות שני בני אדם אחד לשני, כי בני אדם לא נועדו להתחרות אלא לגלות כל אחד את הייחודיות שלו. כל אחד הוא יהלום ייחודי עם צבע וצורה משלו. די ברור מהשאלה שלך, שלפחות חלק מהסביבה של אחותך מודדת אותה לא לפי הדמות המיוחדת שהיא, אלא לפי איזו תחרות דמיונית בינה לבינך.

כך, אולי קל יותר להבין איך זה מתסכל אותה. מי שמרגיש כל הזמן בתחרות נהיה עצבני, מתוח ולחוץ. הוא מרגיש שהוא תמיד חייב להילחם על המקום שלו. הוא לא יכול סתם לעשות דברים כי כל דבר הוא בתחרות. מה שיכול לעזור לאחותך (ויכול להיות שגם לך) הוא לנסות לצאת מהראש של התחרות, ולשדר לעצמך ולה שאת בכלל לא בתחרות איתה. שאין מקום להשוות בינכן בכלל בגלל שהיא היא ואת את ושתיכן מדהימות כל אחת איפה שהיא.

צריך לומר את האמת – זאת עבודה נפשית לא פשוטה. לא קל להרפות מתחרות שהתרגלנו כל החיים להרגיש שהיא הדבר הכי חשוב בעולם. יש אחים שמצליחים להרפות ממנה רק כשהם גדלים וממשיכים למסגרות אחרות (כמו במקרה שלי ושל אחי התאום, לדוגמא). ויש כאלה שאפילו אז לא מצליחים לעשות את זה. אבל אם תנסי ותשחררי את עצמך ואת אחותך מהתחרות ביניכן, ותלמדי להחמיא לאחותך בלי לשאול את עצמך מה זה אומר עלייך זה שהיא מצליחה, כי זה פשוט לא משנה, אני מאמין שתצליחי להשרות שלווה גדולה על אחותך וחיבור הרבה יותר עמוק ביניכן. מתוך מקום כזה אני בטוח שלאחותך יהיה קל הרבה יותר למצוא את המקום הרגוע שלה בנפש ולהצליח בהמון תחומים.

לסיכום- חשוב להבין מה גורם לאחותך להרגיש רע מבפנים ולהתנהג כמו שהיא מתנהגת, ולעזור לה עם זה. שני פתרונות אפשריים זה לראות את מה שטוב בה ולהחמיא לה על זה, ולנסות לשדר לה שהיא לא נמצאת בתחרות, ולא נמדדת ביחס לאחרים אלא היא שווה בפני עצמה.

בהצלחה,

נתנאל