אומרת סליחה אבל לא סולחת באמת

שאלה

שלום כבוד הרב.

יש לי חברה, שממש פגעה בי בשנה שעברה. זו לא היה סתם פגיעה קטנה זה היה באמת.

אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה, אבל באותו רגע לא שלטתי בעצמי בגלל הפגיעה ופגעתי בה חזרה.

אני לא אספר את כל המקרה, כי הוא ארוך, אבל שתינו יודעות שהפגיעה העמוקה והמשמעותית ביותר הייתה הפגיעה שהיא פגעה בי, ומה שהחזרתי לה הוא כמעט כלום לעומת מה שהיא עשתה לי.

למרות זאת, כעבור זמן מסויים בערך אחרי המריבה אני קראתי ספר על אמונה והבנתי שה' רצה שזה מה שיקרה לי ושאני אפגע, והיא רק ה"מקל" שמימש את רצון ה'. אז למרות שהייתי עדיין פגועה החלטתי לסלוח לחלוטין, ובמשך השנה ולפני יום כיפור בפרט אני ביקשתי ממנה סליחה. אמרתי לה שאני מצטערת על החלק שלי במריבה.

(חייבת לציין שהיא לא ביקשה ממני סליחה קודם. היא אמרה סליחה, אבל סליחה על כך *שנפגעתי* שזה דבר פוגע בפני עצמו. שאלתי אותה אם היא הייתה יכולה לתקן ולא לעשות את מה שעשתה היא ענתה לי שלא. עד עכשיו היא לא ביקשה סליחה אמיתית).

בכל מקרה, פניתי אליה כמה פעמים וביקשתי ממנה סליחה אמיתית וכנה והיא אומרת שהיא סולחת, אבל לא נוכל להמשיך להיות חברות כמו פעם. זו לא חוצפה? אם אני בתור הקורבן סלחתי לחלוטין, למרות שהיא לא ביקשה סליחה, אז היא לא? איך היא יכולה להגיד דבר כזה?

אז... אם בן אדם אומר לי שהוא סולח, אבל בפנים הוא לא סולח, זה נקרא שהוא סלח ולא תישאר לי הקפדה?

דבר נוסף (לאו דווקא קשור למקרה הזה), אם מישהו *כותב* לי (בווצאפ) במילים האלה- "אני סולח לך" זה נקרא שהוא סלח? (או שהוא צריך לומר בקול רם או חובה להגיד "מחול מחול מחול"?)

תודה רבה!

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה