שאלה
שלום הרב,
מרגיש לי בזמן האחרון שאבא שלי לפעמים "מוריד" את אחותי הקטנה (בת 13). כאילו שלפעמים הוא אומר עליה דברים דווקא או מתעצבן עליה יותר מאשר על כל שאר האחים וסוג של נטפל אליה.
אני ממש משתדלת לכבד את ההורים שלי יותר, במיוחד בתקופה האחרונה גם כי שניהם עצמאיים ושניהם עובדים קשה בתקופה האחרונה ויכול להיות שה"דווקא" נובע מזה ומכל הלחץ שיש.
לפני כמה ימים לדוגמה אחותי ישבה בסלון ואבא שלי בא ואמר לה שתתחיל לצאת ולעשות משהו ושלא תהיה כל היום מול המסך, והיא ניסתה בשקט לומר לו שהיא לא חברה כל כך של הבנות ביישוב ואין לה למי ללכת או את מי להזמין גם בכללי עם כל הקורונה, ולפעמים הוא גם אומר לה שבסוף היא לא תוכל לזוז מרוב שהיא יושבת בבית למרות שהיא גם בחוג היפ-הופ, ולפעמים גם על זה הוא יורד עליה..
(אני אוהבת את אבא שלי ממש וזה ממש לא האופי שלו ומי שהוא חס וחלילה..)
מצטערת ממש אם זה יצא ארוך מידי, פשוט לפעמים מרגיש לי שאין לי מה לעשות עם זה ורע לי בשבילה כי אם אני אגיד את מה שאני חושבת זה יצא רע נגדו.. מה אני יכולה לעשות?
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
ישר כחך על הכבוד שאת נוהגת כלפי הורייך, ועל הרגישות לתחושות של אחותך.
מרן השו"ע כתב שאם הבן רואה שאביו עובר עבירה, או טועה בדבר חשוב, אזי לא יחלוק עליו, אלא ישאל את האבא ברמז האם דבר כזה מותר.
אצלך יש לנהוג ביתר זהירות, ולא להעיר מיד. אלא לאחר זמן, כשאביך פנוי, גשי אליו ותשאלי אותו על הדרך שאת יכולה להיטיב עם אחותך משום ששמת לב שהיא בודדה וקשה לה להתמודד עם כך שמצד אחד היא מקבלת ביקורת ומצד שני אין לה לאן ללכת. ואביך יבין לבדו בעזרת השם, שגם הוא יתכן שצריך לדקדק יותר בדבריו.
הנחת היסוד היא, שאביך מחנך, והשם בחר אותו כאב לילדים אלו. את לא בעמדה של לדון אותו. אך את כן יכולה לשאול, לרמוז, ובעיקר לבקש ממנו עזרה עבור שיפור עצמי שלך.
בהצלחה