עבור רובנו, סיטואציית הדייטים מעוררת פרפרים בבטן, אך גם לא מעט מתח, חרדת ביצוע ושעון מתקתק. בפרק נוסף בפודקאסט "בואו נדבר על דייטים" מתארחת רננה מנקין (51), חברת קיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן ואם לארבעה (11 עד 18), לשיחה כנה על עולם הדייטים של גרושים וגרושות בפרק ב'. אחרי שעברה תחנות חיים מגוונות - מרווקות מאוחרת במגזר הדתי, דרך גירושים ראשונים ללא ילדים, ועד לגירושים השניים שמהם יצאה עם משפחה ענפה - מנקין מבהירה כי היא מגיעה אל החיפוש הזוגי הנוכחי מעמדה מפתיעה: עמדת שובע.

"אני באמת לא יכולה לקרוא לעצמי מחפשת אקטיבית", היא אומרת בחיוך. "אני מעוניינת בזוגיות ומאמינה בה, אבל זה לא צורך ואני לא נואשת שם. יש לי חיים מלאים, יש לי ילדים, ויש לי היכרות מעמיקה עם עצמי. יש לי חברים, חברות, נטפליקס - הכל טוב פה. אני לא מחפשת להפיג בדידות. הזוגיות מבחינתי היא דרך להגשים את הייעוד שלי בעולם בצורה מגדלת ומכילה, אבל אם הדרך הזו חסומה? אני יודעת שיש עוד דרכים להגיע לשם".

"כשהבת שלי שמעה שאני יוצאת לדייטים היא קפצה משמחה"

אחד האתגרים הגדולים של הורים גרושים הוא התיווך של חיי הדייטים לילדים. מנקין בחרה בגישה של שקיפות מלאה. "השלב שאני נמצאת בו עכשיו הוא שלב שאני פשוט מספרת לילדים שלי שאני יוצאת. אני לא רוצה לשקר ולא רוצה להפוך את זה למשהו מוזר ומביך. ברגע שעשיתי שלום עם זה בפנים, זה פשוט. מעבר לזה, אני גרה בפריפריה החמודה שלי - מקומות המפגש ספורים וכולם מכירים את כולם. לא רציתי שהילדים שלי ישמעו ממישהו שראה אותי".

היא מבהירה לילדיה שהיציאה לדייט לא אומרת שהם הולכים לפגוש את האיש מחר בבוקר, אך השיתוף עצמו בונה לדבריה עומק בקשר המשפחתי. "יש לי בת אחת שכשסיפרתי לה שאני יוצאת, היא ממש קפצה משמחה. כשהיא הייתה קטנה והם נסעו לאבא שלהם בשבתות הראשונות, היא אמרה לי: 'אמא, אני כל כך רוצה שיהיה לך חבר כדי שלא תהיי לבד כשאנחנו נוסעים'. מצד שני, יש לי בן שקשה לו לשמוע והוא ביקש לא לדעת - וגם זה בסדר. הידיעה שמשהו שם רגיש עבורו עוזרת לי לשמור עליו. אני לא חושפת אותם ולא מייצרת להם פרידות ואינטראקציות מיותרות".

התיקון של דייטים בגיל חמישים

השובע הנפשי שמגיע בשלב הזה, מתאפיין גם בשלב החיפוש והיציאה לדייטים. "היום אני יכולה לנהל שיחת טלפון קצרה, להבין שזה פשוט לא שם, ולסגור את זה בנימוס בלי להיפגש בכלל", היא מספרת ומחייכת על התיקון שעברה. "כשהייתי צעירה וללא ילדים, תמיד הדהד לי ברקע המשפט 'תני צ'אנס, תני צ'אנס'. היום אני כבר יודעת שאני לא חייבת לתת שום צ'אנס אם אני מזהה שמשהו לא עושה לי טוב, או אם הצד השני מנסה למסגר אותי בתוך תבנית שלא מתאימה לי".

איך מחפשים את הזוגיות הבאה לא מתוך הטראומה של הקשר הקודם?

"שאלה ממש מדויקת לי במקום שאני נמצאת בו, כי לקח לי המון המון זמן להצליח לנסח את פסקת החיפוש שלי על דרך החיוב. "לא מישהו שהוא"... זה מה שהציק לי כל הזמן, כל הזמן. ממש לא רציתי להגיע מהמקום הזה. והצלחתי לנסח ממש לאחרונה פסקה קצרה על דרך החיוב. "אני מחפשת איש שחי מתוך תודעת שליחות, ושגם בעשור השישי לחייו הוא סקרן וקשוב".

"זה לא קשור למראה חיצוני, לתכונות אופי ספציפיות או אפילו למידת הדתיות שלו - אלו דברים שמשתנים ולא רלוונטיים, וזה משהו שלא ידעתי לפני עשרים שנה", היא מסבירה. "הבלעתי שם את טווח הגילאים בצורה אלגנטית, כי מצאתי שהרבה אנשים בעשור השישי לחייהם בטוחים שהם כבר יודעים הכל. הם לא סקרנים. אני מתחילה משפט והם כבר מסיימים אותו, או מתקשים להכיל דעה שונה. אותי זה נורא מעניין כשאנשים חושבים אחרת ממני, זה מפתח אותי".

"יש תמונה גדולה ואני יכולה לנוח"

"הפכתי לאמא בגיל 34 וחצי. ברגע שהניחו את הבת הבכורה שלי בזרועותיי, הבנתי הכל. הבנתי למה היא הייתה צריכה להיוולד דווקא אז ורק לי. הבנתי שיש תמונה גדולה. בתוך התמונה הזו יש לי את הסיפור שלי, ואני לא יודעת את ההמשך שלו - וזה חלק מהקסם. אבל הסיפור שלי כבר קיים, הילדים שלי שם, הדברים שאשפיע עליהם בעולם שם. ומתוך ההבנה הזו, אני פשוט יכולה לנוח".

כשהיא נשאלת איזה טיפ היא מעניקה לילדיה המתבגרים לקראת עולם הדייטים שיפגשו בעצמם בעתיד, היא חוזרת לבסיס: "חפשו מישהו או מישהי שמעניינים אתכם, שיש לכם עניין אמיתי בשיחה איתם, ושאתם צוחקים ביחד. הומור עצמי ויכולת למנף חולשות לבדיחה טובה זה דבר מוערך מאוד. בסופו של דבר, דייטים בפרק ב' הם בונוס. בונוס לחיים".