"אני לא מבינה איך מגיעים למצב כזה! זוגות מכירים, מתאהבים ומתחתנים ופתאום מגלים כל מיני התנהגויות ודפוסים שלא הכירו אחד אצל השניה! מה, לא ראית את זה בתקופת הדייטים? איך קורה מצב שבו לפני כמה חודשים הייתם מאוהבים והתחתנתם באהבה (גם אם לא מטורפת) ופתאום הכל מתהפך? משהו כאן לא מסתדר לי".
מציאות של לפני חתונה לא דומה למציאות של אחרי
יש אמירה כזו שאומרת שגברים מתחתנים עם נשים על סמך זה שהן לא ישתנו אחרי החתונה, ובסוף הן כן משתנות ואילו נשים מתחתנות עם גברים על סמך זה שהם כן ישתנו, ובסוף הם לא משתנים. כך או כך - ברור לכולנו שמציאות של לפני חתונה לא דומה למציאות של אחרי. ומכאן עולה השאלה איך זוג שהכיר, התאהב, הרגיש קרבה – פתאום מוצא את עצמו במרחק, בקושי, בדפוסים שלא תמיד קל להבין מאיפה הם הגיעו? אז בואו ננסה לעשות רגע סדר:
1. דייטים הם רק שלב בדרך. הרבה פעמים נדמה לנו שהדייטים אמורים לחשוף את הכול, ואם משהו לא עלה שם – סימן שהוא לא היה קיים. אבל זה לא מדויק. שלב ההיכרות הזוגית, במיוחד בחברה שבה מתקדמים לחתונה תוך זמן קצר יחסית, מתקיים במרחב מסוים – שבו כל אחד מביא את הגרסה היותר יצוגית שלו. וזה טבעי, זו לא הצגה. אנחנו באמת משקיעים יותר, מכוונים למפגש, רוצים להרשים, רוצים למצוא חן.
אבל החיים עצמם – הדינמיקה היומיומית, הקירבה האינטימית, ההתמודדות עם סטרס או שגרה – כל אלה לא נמצאים שם. רק אחרי החתונה, כשהמחויבות מתייצבת, כשהגוף כבר בבית – מתחילים להיחשף הדברים העמוקים באמת. ודווקא אז, כשיורדות כל המסכות, הדפוסים האוטומטיים צפים. זה לא אומר שבני הזוג "משקרים" אלא שקורה כאן תהליך טבעי של היחשפות ומטבע הדברים צפים גם דפוסים פחות נעימים. בנוסף, בזמן הדייטים והאירוסין – אנחנו מנסים לבחור.
בתקופה שאחרי החתונה – אנחנו מתחילים לבחור כל יום מחדש. וזה כבר לא מגיע מתוך ריגוש ראשוני, אלא מתוך החיים עצמם. כל אחד מבני הזוג מביא איתו את הפקעלע הקטן שלו, דפוסי התקשרות, התמודדויות אישיות, דפוסי התמודדות עם קונפליקט, חינוך שקיבל, חוויות ילדות... וכל אלה צפים דווקא כשהקשר מתייצב. וזה לא סותר את האהבה.
אנחנו פועלים בדפוסים הישרדותיים שלא תמיד הם הכי נעימים
2. אהבה לא מוחקת דפוסים - להפך, היא מאפשרת לנו לגעת בהם ולרפא אותם. לפעמים אני שומעת נשים ששואלות: "אם התחתנתי מתוך אהבה, איך זה שאני מרגישה עכשיו אחרת?" – וזו שאלה כואבת. אבל האמת היא שדווקא מתוך אהבה, הדפוסים הכי עמוקים שלנו מופעלים. למה? כי קשר קרוב ואינטימי זה המקום הכי רגיש.
בקשר זוגי יש חשיפה של סודות הלב וחלקים לא פוטוגניים, פצעי עבר שלא בהכרח היינו מודעים אליהם מה שיוצר פגיעות, ואיפה שיש פגיעות יש פחד (מדחייה, מכישלון או כל פחד אחר) ולפעמים מתוך רצון להגן על עצמנו, אז אנחנו פועלים בדפוסים הישרדותיים שלא תמיד הם הכי נעימים. יחד עם זאת - זו הזדמנות לריפוי של אותם פצעים בתוך קשר של אהבה ולעשות שלום עם החלקים הפגועים שבתוכנו.
אפשר לצמוח גם מהמקומות שהכי כואבים
3. זה כמו כדור שלג שהולך ומתגלגל. הרבה פעמים מציאות של טינה ומרמור בזוגיות מתרחשת דווקא כשלא מדברים על הקשיים כשהם עוד קטנים. זוגות מדחיקים, שומרים בבטן, או מנסים "לא להיכנס לזה עכשיו". עם הזמן – מצטברת תחושת בדידות, פערים בלתי מדוברות, קונפליקטים שחוזרים על עצמם – עד שנראה שזה כבר הר שלם שקשה לטפס עליו.
אבל הרוב המכריע של הקשיים מתחיל מדברים קטנים מאוד – חוסר הקשבה, קושי להבין את השונות של הצד השני, העדפה לא להתמודד עם דברים עמוקים – עד שזה מצטבר ונהיה גדול. ולכן חשוב ששני בני הזוג יצרו מודל תקשורת בריא ביניהם, עוד לפני שהאתגרים יופיעו, קל וחומר שלאחר מכן. לדבר על הדברים, ללבן, ואם צריך אז לפנות לעזרה מקצועית ויפה שעה אחת קודם
זוגיות היא ללא ספק עבודה לחיים ומסע - חלקו יהיה קל, חלקו יאתגר. אבל כל עוד יש בחירה מחודשת, רצון, הכלה ומוכנות – אפשר לצמוח גם מהמקומות שהכי כואבים. ולפעמים, דווקא הנקודות הכי כואבות הן אלו שיפתחו את הדלת לקרבה האמיתית.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.