קונפליקטים בין בני זוג הם חלק טבעי ממערכת יחסים בריאה ותקינה. ישנם פערים בתפיסות עולם, הרגלים שונים שיכולים להפריע מאוד לצד השני וערכים שונים שאינם עולים בקנה אחד. הזוגיות היא ההזדמנות שלנו לפגוש את עצמנו דרך האחר. רוב הקונפליקטים עם בן או בת הזוג הם שיקוף של קונפליקט פנימי שקיים בתוכנו. המצב הקיצוני הוא כאשר בני הזוג מחליטים לפרק את הזוגיות ולהתגרש.
לשמר, להעצים ולטפח זוגיות - הם עניין מורכב שכן גם החיים בשגרה הם אינטנסיביים ותובעניים. בזמן מלחמה, המתח והלחץ גדלים, ואז כל קונפליקט וקושי שהיו לפני, עלולים להתעצם. לכן, לא בהכרח שהמלחמה היא הגורם שיצר את הקונפליקט, אלא יתכן שהיא רק זרז שמוסיף אתגרים נוספים לקושי הקיים ומקצין אותם. הזוגיות של כולנו עומדת למבחן בתקופה הזו. החדשות הטובות הן שהבחירה תמיד בידינו.
השפע האשלייתי
בשנים האחרונות, תפיסת הזוגיות השתנתה. נכנסנו לעידן המידע, האפשרויות נראות אינסופיות, מה שיוצר לעיתים בלבול. נדמה כי האפשרות של "לקום וללכת" הרבה יותר קלה וזמינה, כי יש לכאורה יש משהו טוב יותר "מעבר לפינה". נראה שתפיסה זאת הופכת את ההחלטה להתגרש לאפשרות קלה, על אף המחירים הרגשיים, הנפשיים, הכלכליים וכמובן על הילדים שחווים את השלכות הפרידה.
לעיתים המצב באמת לא מאפשר המשך, ובמהלך טיפול זוגי הגעתם למסקנה שעדיף להמשיך את החיים בנפרד. לעיתים זה הדבר הנכון ביותר לכל בני המשפחה, אך עדיין חייבים לבחון האם נעשו כל המאמצים לנסות להחזיק את מערכת הזוגיות בהתמודדות אמיתית מול האתגרים. משום שקונפליקט שלא טופל ולא קיבל מענה עלול לפגוש אותנו במערכת היחסים הבאה שלנו, לכן, חשוב שלא נברח מההתמודדות, אלא נתעמת איתה ועם עצמנו גם אם בסופו של דבר תתקבל החלטה להיפרד.
מכירים מחדש
תקופות משבריות מאלצות אותנו כבני זוג לבטא חלקים בתוכנו שלא הכרנו לפני כן. בני הזוג שלנו לומדים אותם ביחד איתנו תוך כדי תנועה. הלמידה צריכה להיות מלווה במודעות ובתקשורת קשובה עם הצד השני והרבה הכלה לאותם חלקים חדשים. כיצד ניתן להתמודד עם קונפליקטים בדרך מקדמת?
- לא לפחד מקונפליקטים: הם חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים בריאה וטבעית.
- לייצר זמן משותף: בו שני הצדדים פנויים רגשית ומציפים את הדברים בצורה קשובה ומכילה.
- רצון משותף והירתמות: כאשר אנחנו מדברים את הכאב והצורך שלנו ופותחים את האוזניים והלב מתוך כוונה ורצון משותפים, אפשר לייצר הזדמנות לקרבה ולמענה לצרכים ההדדיים.
- משתמשים בשפה מקרבת: שימוש ב"שפת האני", כזו שמדברת על מה שאני מרגיש/ה ולא דיבור מאשים שאומר כמה הצד השני לא בסדר. במקום לומר: "את/ה לא רואה אותי" אני אגיד: "אני מרגיש/ה בלתי נראה/ית".
- בקשה במקום תלונה: במקום לומר: "למה את/ה לא רואה אותי ולא מביע/ה הערכה לכל מה שאני עושה?" אני אגיד: "חשוב לי לקבל ממך מילה טובה, שאני ארגיש שאת/ה שם/ה לב להשקעה שלי, שאני לא ארגיש שזה מובן מאליו".
מלחמה יוצרת מצבי קיצון שאינם קיימים בחיי היום יום. הטמפרטורות החיצוניות עולות, והן יכולות לגרום לסדקים ולשברים בין בני הזוג, אך מצד שני הן יכולות לגרום להיתוך טוב יותר של הקשר הזוגי, תוך הצפת עוצמות של גבורה, התמדה, עמידה במאמצים ובמבחנים שלא הכרנו בעבר בעצמנו או בבן הזוג. שינוי יכול להיתפס כמשבר כי נשבר דפוס קודם. אך צריך לראות בכל שינוי כהזדמנות לצמיחה ולמידה משותפת של דפוסים חדשים שנוצרו בתוכנו. המלחמה יכולה להעניק לנו פרופורציות חדשות שגורמות לנו להבין כמה החיים שבריריים ולהציב אותנו בנקודה שמכירה בקשיים שהיו שם קודם לכן, ולמקד אותנו לצורך בחיזוק וטיפול בזוגיות שלנו, לעבוד עליה ולהתפתח יחד במסע המשותף.
הכותבת היא יועצת זוגית.