פרשתנו פותחת במצוות הבאת הביכורים, המכניסה אותנו אל האווירה המיוחדת של הודאה ושמחה על הארץ הטובה. התורה מצווה עלינו: "וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְיִרַשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנָא וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (דברים כ"ו, א'-ב').
מעמד מרגש זה מתואר בפירוט רב במשנה במסכת ביכורים (פרק ג', משנה ג'), המתארת כיצד נראה היחס של אנשי ירושלים לקראת מביאי הביכורים: "הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם…. וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלין בשלומם: אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום".
לכבד עושי מצווה
הגמרא (מסכת קידושין ל"ג, א'), אגב דיון על כך שהעוסק במלאכתו אינו עומד מפני תלמיד חכם כדי שלא להיבטל מאומנותו משווה לאמור במשנה שלנו: "מכאן אמרו אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתם. ולא, והתנן 'כל בעלי אומניות עומדים מפניהם ושואלים בשלומם ואומרים להם אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום'?! אמר רבי יוחנן מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים? אמר רבי יוסי בר אבין בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי מפניהם עומדים מפני תלמידי חכמים אין עומדים. ודלמא שאני התם דאם כן אתה מכשילן לעתיד לבא".
הגמרא הגיעה למסקנה שאדם העוסק במלאכתו והגיע לפניו תלמיד חכם אינו צריך לעמוד כדי לא להיבטל ממלאכתו, אבל לעומת זאת ראינו שאנשים פשוטים המגיעים לירושלים עם סלי הביכורים שלהם נכבדי ירושלים היו מבטלים ממלאכתם ויוצאים לקראתם, וכל בעלי האומנויות היו מבטלים ממלאכתם כדי לעמוד לכבודם. הכיצד יתכן שאדם פשוט העושה מצווה רגעית מקבל כבוד רב יותר מתלמיד חכם? הגמרא הביאה שני תירוצים חלופיים- שבזמן עשיית המצווה גם האדם הפשוט מתעלה יותר מתלמיד חכם שאינו נמצא כרגע בזמן לימודו, או שבמביאי ביכורים היה צורך לכבדם כדי שלא יחשבו שאנשי ירושלים מזלזלים בהם וימנעו מלהגיע פעם הבאה.
גם בדורנו צריך לכבד עושי מצווה
לפעמים, ובוודאי שבחגים הבאים לקראתנו לשלום, מגיעים לבית הכנסת אנשים שאולי לא זוכים עדיין להתפלל בכל יום ולשמור מצוות "על מלא". אם הם יתקבלו בכבוד בבית הכנסת, יש בהחלט מצב שהם ירצו לבוא יותר. קרו אינספור מקרים של אנשים שהגיעו רק לכיפור, בר מצווה או אזכרה ובגלל שהתייחסו אליהם בצורה מכבדת הם קיבלו חשק להגיע שוב, ובסוף נהיו שומרי מצוות.
בסוכות, הרבה פעמים עוברי אורח שאינם שומרי מצוות עוברים ברחוב בזמן הסעודה של בני הבית בסוכה, אוזרים אומץ ומבקשים מבעל הסוכה לאפשר להם "לברך על הסוכה". אם עונים להם במאור פנים, ומזמינים אותם לאכול כזית בסוכה, או לבוא לאכול לאחר שבני הבית יסיימו, החוויה שלהם תהיה חיובית, ויש סיכוי שהם יבואו גם מחר בבוקר לקיים מצוות סוכה. בשמחת תורה, הרבה אנשים שלא פוקדים יום יום את בית הכנסת באים לשמוח בשמחת התורה. אם מאירים להם פנים, ומכבדים אותם, חלקם יבואו שוב גם בשבת בראשית ולאחריה.
אולם, דבר זה אינו רק בחיי בית הכנסת או מוסדות הדת. אדם עושה חסד למשל, תהיה הראשון שמחזק אותו. תן לו מחמאות על זה, תקום מפניו כשהוא בדרך למעשה החסד אם עבר לידך. גם כשאנשים עושים לשם שמיים אין אדם שלא מתחזק מכמה מילות הערכה ותודה על פעלו. לפעמים בתת מודע זה מה שמניע אדם להתמיד במעשה החסד.
להתחבר לקבוצה המקיימת מצווה
התורה אומרת "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת" (דברים י"ז), על זה שואלת המשנה (מכות א', ז') מה אנו למדים מזה שגם שלושה עדים מספיקים, הרי כבר כתוב ששניים מספיקים. ומתרצת "רבי עקיבא אומר, לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו. ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה".
היה מצב ששלושה עדים העידו שפלוני עבר עבירה שעונשה היה בזמן הסנהדרין עונש מסוים. אחריהם באו שני עדים שהזימו את השלושה הראשונים, הם העידו שהעדים הראשונים כלל לא היו במקום בו בוצעה העבירה הנטענת אלא היו עם אותם השניים הנוספים במקום אחר. בזמן הסנהדרין היו נותנים לעדים שהוזמו את אותו העונש שהיה מקבל האזרח החף מפשע שהם ניסו לתפור לו תיק, לו זממם היה מצליח. יבוא עכשיו עד השקר השלישי ויטען- אותי לא צריך להעניש, הרי בלעדי היתה מספיקה עדות שני העדים האחרים כדי להרשיע את אותו פלוני (לולי שהעדים הנוספים הזימו את הראשונים). אומרת התורה- מכיוון שהצטרפת לעושי העבירה, אפילו שהעבירה יכלה להיעשות בלעדיך, גם אתה תיענש כמותם.
מזה לומד רבי עקיבא יסוד חשוב גם לצד החיובי- מתגבשת קבוצה לעשות מצווה, גם אם המצווה תיעשה בלעדיך תהיה חלק מהקבוצה, כי גם אתה תקבל שכר כמותם. למשל, לשמח חתן וכלה או להבדיל לנחם אבלים. אפילו אם יש די אנשים בלעדיך, תשתדל גם אתה לקחת חלק במצווה.