בכל משבר בחיי האדם, כאשר נראה שהעולם עומד מלכת, תחושת הדחיפות מובילה אותנו לחפש פתרונות. בין אם מדובר במשבר בריאותי, כלכלי או אישי, הצעד הראשון שלנו הוא לבדוק מי יכול לעזור. נשענים על חברים, יועצים או אנשי מקצוע, אנו פועלים מתוך אמונה טבעית שהפתרון נמצא בידינו או בידי סביבתנו.
אך מה קורה כשהמאמצים האנושיים הללו אינם מועילים? הרש"ר הירש מלמד אותנו שבדיוק במצב זה, שבו האדם ניצב חסר אונים מול הקשיים, מתחיל תהליך אחר – תהליך שבו האלוקים מתגלה, ומראה שפתרון אמיתי מגיע כנראה רק מלמעלה.
משה והמשבר האישי – "למה הרעותה?"
בתחילת שליחותו, משה עומד מול מצב בלתי אפשרי: הוא נשלח לגאול את בני ישראל, אך נראה שכל צעד שהוא עושה רק מחמיר את מצבם. פרעה, במקום להתרכך, מקשה את עול השעבוד, והעם – במקום לשמוח בגאולה הקרובה – מתייאש עוד יותר.
משה, בדאגתו לעם, פונה אל ה' ושואל: "למה הרעותה לעם הזה?" הוא שואל מתוך אהבה עמוקה לבני ישראל ומתוך תחושת אחריות. האם ייתכן שדווקא הוא, שנבחר להיות המנהיג והמושיע, גורם לעוד סבל?
כאן מגיעה תשובתו של הקב"ה: "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה". ה' מבהיר למשה שרק בנקודה שבה האדם מכיר בחוסר יכולתו המוחלט, מתגלה כוחו של הבורא במלוא עוצמתו.
ובלשונו של הרב הירש: "עתה – זה הרגע שאליו ציפיתי. תחילה, יש לאפשר לחוסר־האונים ולייאוש להתגלות במלואם; שיהיה ברור שבאמצעים הרגילים שביד האדם לא ניתן להשיג דבר, ושאין כל תועלת בפניות לפרעה. תחילה, על משה ואהרן לעמוד לפני נציגי העם עירום ועריה במלוא כישלונם; רק אז תחל הגאולה – כפועל ה'. באותו הרגע ייעלמו עקבות כל דבר הנראה כאמצעי עזר טבעי; ויהיה ברור וניכר שמשה אינו אלא כלי ביד ה', ומעשיו אינם אלא מעשי ה'."
תהליך הגאולה – "ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם"
.."כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם..."- המביט במילים אלו יכול לשאול על כפילות וסתירה. מדוע לתורה לכתוב פעמיים 'ביד חזקה'? ומדוע להשתמש בביטוי 'ישלחם' המעיד על שליטה בפרעה, שיוציא את ישראל גם כשאיננו מעוניין, ומנגד 'יגרשם', המעיד על חוסר הנוחות המשווע שעם ישראל יהיו בו בצאתם ממצריים. מי המנצח? עם ישראל? פרעה?
הרש"ר הירש מדגיש את משמעותן: מצד אחד, פרעה ייאלץ לשחרר את בני ישראל, גם אם הדבר מנוגד לרצונו. מצד שני, יציאת מצרים תהיה כה עוצמתית ומהירה, עד שהעם עצמו יחוש את הדחיפות שבמעשה.
סיפור גאולת מצרים אינו רק מאורע היסטורי – הוא שיעור לכל דור ודור. הוא מזכיר לנו שהכוח האמיתי בעולם אינו נמצא בידיהם של מלכים או שליטים, אלא בידיו של הקב"ה. פרעה, שחשב שהוא אדון לגורלו של עם ישראל, הופך לכלי ביד ה', שמוביל את הגאולה בדיוק כפי שתוכננה מראש.
סיפור אישי שממחיש את המסר
סיפור ידוע על הרבי מקוצק ממחיש טיפה את המסר הזה בחיים הפרטיים: תלמידו הגיע אליו ביום של משבר גדול ואמר: "רבי, ניסיתי הכול, ואין לי עוד כוח!" הרבי השיב לו במילים קצרות: "מצוין. עכשיו תוכל לראות מה ה' יכול לעשות עבורך."
כמו בסיפורו של משה, כך גם בחיי היום-יום שלנו: לעיתים אנחנו נדרשים להגיע למקום שבו אנו מכירים במגבלותינו, כדי לפתוח פתח להתערבות אלוקית.
האמונה שמעל ההיגיון האנושי
הפרשה שלנו נפתחת במילים: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהֹוָה". אמירה זו מבטאת את הרעיון שה' הוא האלוקים בכל מצב – גם כשהמציאות נראית קשה ומעורפלת.
המסר שמלווה אותנו מסיפור גאולת מצרים הוא ברור: דווקא כשנראה שהמציאות סוגרת עלינו, ושהאפשרויות האנושיות מתכלות, מתחיל תהליך שבו מתגלה הכוח האלוקי. הוא המוציא מעבדות לחירות, הוא הפועל מאחורי הקלעים גם כשאיננו מבינים.
כפי שכותב הרש"ר הירש, "מדברי ימי הגאולה יאיר ויזרח לכל הדורות מעשה ה' לבדו". זהו מסר שנותן כוח ואמונה גם ברגעים הקשים ביותר, להזכיר לנו שהגאולה תמיד קרובה, אם רק נדע להפנות את עינינו לשמים.
הכותב הוא רב קהילה, מחנך ומשורר