פדיון כפרות
בערב יום כיפור נהגו לקחת תרנגול ולסובבו מעל ראשו של כל אחד מבני הבית ולבקש שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים, או נפדה בכסף הנמסר לעניים, ונקרא "פדיון כפרות". כיום המנהג הוא לערוך את הכפרות בכסף ולתת אותו לצדקה. במשרד החקלאות מבקשים גם השנה להעדיף מנהג כפרות בכסף ולא בתרנגולות מפאת צער בעלי חיים.
הנוסח המלא לפדיון כפרות
אכילה ושתייה מרובה
ערב החג מתאפיין במצווה מיוחדת לאכול ולשתות לאורך היום. על פי חז"ל, "כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", מתוך תפיסה שההכנה הפיזית והנפשית לצום חשובה לא פחות מהצום עצמו. יש אף הנוהגים לאכול שבע סעודות במהלך היום.
טבילה במקווה
רבים נוהגים לטבול במקווה בערב יום כיפור (בעיקר גברים, ובקהילות מסוימות גם נשים) כדי להיכנס ליום הקדוש מתוך טהרה פיזית ורוחנית.
להדליק נר נשמה
סמוך לכניסת הצום, לצד נרות החג, נוהגים להדליק נר נשמה לזכר הורים או קרובים שהלכו לעולמם. בנוסף, רבים נוהגים להדליק נר נוסף שידלק כ-25 שעות (עד סוף הצום), כדי להבדיל על הנר בהבדלה בצאת יום הכיפורים.
ברכת הילדים
לאחר הסעודה המפסקת, רגע לפני היציאה לבית הכנסת לתפילת "כל נדרי", מגיעה אחת המסורות המרגשות ביותר: ההורים מניחים את ידיהם על ראשי ילדיהם ומברכים אותם בברכת הבנים לשנה טובה. במחזורים מסוימים מופיע נוסח מיוחד לערב יום הכיפורים, ובקהילות אחרות נוהגים לברך בברכת כהנים בלבד.