"חסידי אומות העולם מופקרים בזיכרון השואה", כך טוען רני ייגר, מנהל בית תפילה ישראלי ומנהל בית הספר להוראת תרבות ישראל במכון הרטמן, אשר כתב טקסט 'יזכור' למען חסידי אומות העולם לראשונה מאז סיום השואה.
"'יזכור' היא קריאה רבת עוצמה, בשפה יהודית אינטימית, אודות החובה המוטלת על אומר ה"יזכור" ועל השומעים אותו לשאת בתודעתם זיכרון בעל משמעות חיה. זוהי בדיוק החובה שיש לנו כלפי חסידי אומות העולם".
"להפתעתי הגדולה התחוור לי כי גם 70 שנה אחרי עוד לא קם גורם שחושב כי ראוי להנציח זכרם של חסידי אומות העולם בתפילה יהודית. 'יזכור' לחסידי אומות העולם הוא הכנסה של פרק הירואי זה לזכרון השואה כפי שהוא משתף בטקסים הנערכים לאורכה ולרוחבה של ישראל. ראוי מכל בחינה מוסרית, חינוכית ותרבותית שלא רק הקורבנות יעמדו בתודעתנו אלה מול אלה אלא גם אותם יחידי סגולה שנחלצו לעזרת הנרדפים", אומר ייגר.
"יחידים אלה שנחלצו לעזרת הנרדפים מהוים פתח של תקוה שלמרות הכל יש באפשרותם של יחידים וקבוצות להבקיע עם הטוב את חומת הרע. "יזכור" לחסידי אומות העולם מבטא את התביעה לזכור את האפשרות הזו ואת החובות האישיות הנגזרות ממנה"
יִזְכֹּר לַחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָם לְמַעַן אַחֶינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַנִּרְדָּפִים וְהמעוּנִים בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה ת"ש-תש"ה וְהָיוּ כְּכוֹכָבִים מְאִירִים בְּאֲפֵילָת הָרֶשַׁע הָרוֹבֶצֶת.
אֶת שֶׁהִשְׁמִיעוּ קוֹל בְּעֵת דְּמָמָה,
אֶת שֶׁהִצִּיעוּ מִקְלָט וּתְעוּדַת חַיִּים בְּעֵין סְעָרַת הָרֶצַח,
אֶת שֶׁסָּמְכוּ נוֹפְלִים וְהוֹשִׁיטוּ יָד, מָזוֹן וּלְבוּשׁ,
אֶת שֶׁעָנוּ לַאֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף בְּעֵת שַוְּעָם.
גְּבָרִים וְנָשִׂים,
עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְיוֹשְׁבֵי עִיר,
פְּשוּטֵי עַם וְרָמֵי מַעֲלָה,
אָנְשֵׁי אֱמוּנָה וּמַצְפּוּן -
בְּגֵיא צַלְמָוֶת עָמְדוּ כָּל אֵלֶּה עִם בְּנֵי עַמֵּנוּ וְהִצִּילוּ מִן הַתֹּפֶת יְחִידִים, מֵאוֹת וְאַף רְבָבוֹת. בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ הָיוּ הֵם אֲנָשִׁים.
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת גְּדֻלַּת רוּחָם, גְּבוּרָתָם וְטֹהַר לִבָּם, יִצְרוֹר אֱלֹהִים בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם וּבָנוּ הַכָּתוּב: "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע, וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י 25).