הלכות בין המצרים בקצרה
מי"ז בתמוז, אשכנזי רשאי מעיקר הדין לקנות בגד חדש ולברך שהחיינו (כגר"א. ויש שהחמירו), וספרדי ימנע ממה שמברכים עליו שהחיינו (אם לא בדבר האבד כגון מבצע שיסתיים). ואם אלו בגדים שלא מברך עליהם שהחיינו (כגון שלא משמחים), מותר לכולם, עד ראש חודש. מראש חודש, לאשכנזים אסור לקנות או ללבוש בגד חדש אף כשאינו משמח עד שהחיינו, ולספרדים טוב להימנע (ובשבוע שחל בו אסור).
מי"ז בתמוז, אסורה מוזיקה מרקידה. ונכון להימנע גם מרגילה.
אשכנזי לא מתחתן ולא מסתפר.
מראש חודש אשכנזי לא אוכל בשר ולא שותה יין. ספרדי ממוצאי ראש חודש.
מראש חודש ממעטים בבניין ומסחר של שמחה, לא מתחתנים, לא סורגים, אשכנזי לא רוחץ (אם מזיע אפשר בקרים) ולא מכבס.
שבוע שחל בו, ספרדי לא רוחץ בחמים, לא מכבס ולא מסתפר; אך רשאי ללכת לים ולבריכה עד ערב ט' באב.
השנה (התשפ"ה), אין שבוע שחל בו.
לגבי בניה בבין המצרים, הבן איש חי סיכם את הדין כך: "הבניין, אם אינו דבר הכרחי אין להתחיל מראש חודש אב. אבל אם התחיל קודם ראש חודש, אין מפסיקין. ואם הוא דבר הכרחי שיש לחוש להפסד וכל שכן סכנה מותר להתחיל מראש חודש. וכן מעקה מותר להתחיל גם אחר ראש חודש, אבל ציור וכיור (אסתטיקה) אפילו התחיל קודם אסור לעשות מראש חודש עד תשעה באב, ואפילו בקבלנות טוב להיזהר, ואם כבר עשה הקבלנות אם יכול לפייסו בדבר מועט להמתין עד אחר תשעה באב, נכון הדבר ואם לאו מותר. והא דאסרו בציור וכיור היינו בין בציור וכיור שעושין בבניין בין מה שעושים בעצים במלאכת הנגרים, ואפילו שאר בנין שאינו ציור וכיור אם הבניין הוא להרווחה (שלא לצורך בסיסי של מגורים) דינו כציור וכיור דאפילו אם התחיל קודם לעשות מראש חודש. מיהו בבית הכנסת יכולים לבנות אפילו ערב תשעה באב, ואפילו ציור וכיור דצורך מצוה הוא".
עבודת השם בבין המצרים
בחודש תמוז עבודת השם ממשיכה כמו בכל השנה, בשמחה. זולת י"ז בתמוז, שבו צמים ומהרהרים בתשובה, לצד זיכרון החורבן.
משנכנס אב ממעטים בשמחה, דהיינו ממשיכים בקיום המצוות בשמחה, אך בשמחת רשות ממעטים, על מנת להזכיר ולהרגיש את חסרון מקדשנו.
בתשעה באב אסור לשמוח, גם בשמחת מצווה. משום שחורבן המקדש פגם גם בזרימת האורה האלוקית מהנשמה לרוח, לנפש ולגוף. הדבר מתבטא בכך שגם כשמקיימים את רצון השם, אין האורה משמחת את הנפש ביום הזה, מפאת זכרון מסך הברזל שבינינו לאבינו שבשמים.