צום תשעה באב שעתיד לחול השנה ביום ראשון ייכנס למעשה החל ממוצאי שבת, מה שמזמן לא מעט שאלות הלכתיות על השבת שלפניו – שבת חזון – ועל המעבר משבת לצום. ריכזנו לכם את כל הדינים החשובים לפי שלבים.
שבת חזון
בשבת "חזון" אין אבלות כלל (מלבד מנהג בני אשכנז לשיר "לכה דודי" במנגינת "אלי ציון". ואת ההפטרה במגינת "איכה"). במנחה של שבת נהוג שלא לומר "צדקתך".
מותר לאכול בשר ולשתות יין בשבת. וגם בסעודה שלישית מותר לשיר ולשמוח כרגיל (ויש שהקפידו לשיר שירי כיסופים למקדש בסעדה שלישית). יש לסיים לפני השקיעה את הסעודה השלישית ורחיצת הפה, אולם את ברכת המזון אפשר לברך גם אחריה. אין דיני סעודה מפסקת בשבת.
איסורי תשעה באב מתחילים מהשקיעה, אולם מדיני האבלות (נעילת הסנדל, אי אמירת שלום וישיבה על הארץ) מתחילים רק בצאת שבת.תחילת התענית
עם צאת השבת אומרים: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות, ורק אז חולצים נעלים, ומחליפים לבגדי חול.
תפילת ערבית - קודם התפילה מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. ובערבית אומרים 'אתה חוננתנו' (כמו בכל מוצ"ש).
ברכת "מאורי האש" - מברכים ברכת "מאורי האש" בבית הכנסת אחרי ערבית. ומי שלא מגיע לבית הכנסת – יברך בביתו (את ברכת ההבדלה והיין יש לומר במוצאי הצום).
מתי כניסת הצום? מתי צאת הצום? זמני צום תשעה באב תשפ"ה 2025
האיסורים בתשעה באב
מטרת צום תשעה באב הינה להתעסק בתשובה, ובאבלות על חורבן בית המקדש.
העינויים - חמשה עינויים ישנם בתשעה באב: אכילה ושתיה, סיכה, רחיצה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. ובנוסף דיני אבלות
- אכילה ושתייה – אסור לאכול ולשתות כלל. אך מותר לקחת תרופות למי שצריך לכך. ואם צריך מים לבלעם, ישתמש במים בכמות מינימלית (וראוי לערב במים דבר מר, כגון תמצית תה, כך שלא תהיה הנאה מהמים).
- סיכה – אסור לסוך את הגוף. אך מותר להשתמש בדאודורנט ספריי (למניעת זיעה וכדומה), וכן מותר להשתמש במשחה נגד יובש למי שסובל מכך. אך אסור להשתמש במשחות איפור, שמנים וכדומה. וראוי שלא לשים בושם וכדומה.
- רחיצה – אין רוחצים בתשעה באב. ונוטלים ידיים (בבוקר ולשירותים) עד קשרי אצבעותיו. אחר נטילת ידיים בבוקר מותר להעביר מעט מהמים על גבי העיניים. מי שיש לו איבר בגוף מלוכלך - מותר לנקתו באופן נקודתי. מותר לצחצח במברשת ללא משחה ומים (שו"ת מנחת יצחק סימן קט).
- תשמיש המיטה - בני הזוג צריכים לפרוש זה מזה כבימי נידה (אך איסור הושטה לא חל, ואיסור נגיעה חל רק בלילה).
- נעילת הסנדל - אסור לנעול נעלי עור, אך מותר לנעול נעלי בית וכדומה. נעליים שאדם משתמש בהם ביומיום ואינם מעור - יש מי שמחמיר, אך המיקל יש לו על מי שיסמוך.
נהוג לשבת על הארץ ולא על כסאות, אך מותר לשבת על שרפרף נמוך וכדומה. מחצות היום ניתן לשבת על כיסא.
אין לומדים תורה בתשעה באב, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבלות היום (כגון מגילת איכה, אגדות החורבן) או לסבלו של עם ישראל (כגון ספרי השואה) או ספרי מוסר.
אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בתשעה באב לא רואה ברכה בעמלו. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול. בישול למוצאי הצום - מותר מחצות היום.
תשעה באב, צילום: חיים צח
מנהגי אבלות נוספים
נהגו להצטער קצת גם במשכב. לדוגמה: במקום שני כרים ישים כר אחד, או יוריד את המזרן על הרצפה וכדומה.
אסור לומר שלום, ויש להקפיד אף באמירת "בוקר טוב". ואם מישהו הקדים ופנה, עונים לו בשפה רפה. אין לשבת ולפטפט על נושאים שאינם קשורים לענייני היום, שלא להסיח את הדעת מהאבלות.
נוהגים שלא ללכת לבית הקברות בתשעה באב, ויסוד העניין בתורת הקבלה (פסקי תשובות סי' תקנט אות יא).
הפטורים מן הצום
קטן – ילד מתחת לגיל מצוות פטור מן הצום. וסמוך לגיל מצוות ראוי לחנכו לצום מספר שעות ולפחות עד הבוקר.
יולדת - במהלך 30 יום מלידתה פטורה מלצום (ערוך השלחן סי' תקנד סע' ז-ח, שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' מט). ומכל מקום תשתדל לצום לפחות עד הבוקר. אם החלה לצום וחשה שקשה עליה הדבר - תפסיק מיד (שו"ת אבני נזר או"ח סי' תקמ).
מעוברת - צמה כרגיל. אמנם, בכל מקום של ספק מחלה הנובעת מן הצום, כגון: חולשה יתירה, וכדומה – תאכל (פסקי תשובות סי' תקנד ה).
מינקת - צמה כרגיל. אמנם במקום שיש חשש שהחלב יפסק כתוצאה מהצום - יש מקום להקל ולאכול ולשתות כפי הנצרך לה (פסקי תשובות סי' תקנד אות ו ע"פ החזו"א).
חולה - שהתענית קשה לו אף שאינו מרותק למיטתו - מותר לו לאכול ולשתות ככל צרכו (ערוך השלחן סי' תיד קנד סע' ז). אמנם, אם סובל ממיחושים בעלמא, כגון: כאב ראש או כאב בטן סביר - לא יפסיק את הצום בשל כך.
חייל בפעילות מבצעית – יפעל על פי הנחיית הרב הצבאי המקומי.
אכילה בשיעורים - בכל מקום שהותר לאכול ולשתות, לפי רוב הפוסקים אין צורך באכילת לשיעורין (ערוך השלחן תקנד ז, ציץ אליעזר ח"י כה,טז). אף על פי כן יש לאכול רק כפי הנצרך להתאושש ולהמשיך בתענית ככל שניתן. אין לאכול ולשתות מאכלי תענוגים.
הבדלה לאוכלים בתשעה באב – קטן שאוכל לא צריך להבדיל. מבוגר שאוכל (כגון חולה) - מבדיל (ללא בשמים) ואת היין נותן לקטן לשתות, או שיעשה את ההבדלה על משקה חשוב אחר.
סדר היום בתשעה באב
תפילת שחרית - נוהגים שלא לברך בבוקר ברכת "שעשה לי כל צרכי". אין מניחים טלית ותפילין, וטלית קטן לובשים בלי ברכה. בתפילת שחרית אין אומרים "פיטום הקטורת" ופרשת הקרבנות. ומאריכים בבוקר באמירת קינות.
תפילת מנחה - לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ואומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסיר בשחרית. מוספים בתפילת לחש את ברכת "נחם". ואין אומרים "אבינו מלכנו".
צאת הצום
קידוש לבנה - מקדשים את הלבנה אחר תפילת ערבית (יש שהקפידו קודם לעשות הבדלה ולאכול, כדי לברך בשמחה).
הבדלה - לפני שבירת הצום יש לעשות הבדלה עם שתי ברכות: ברכת 'גפן' וברכת 'המבדיל' (ללא בשמים). את היין יש לתת לקטן לשתות.
אבלות בעשירי באב
בעשירי באב נשרף בית המקדש ועל כן ממשיכים בו חלק ממנהגי האבלות עד חצות היום.
ברכת שהחיינו, שמיעת מוזיקה, כביסה, תספורת, גילוח ורחיצה - אסורים עד חצות היום של עשירי באב (יום שני).
אכילת בשר ויין - אסורים גם עד חצות היום, אולם תבשיל של בשר (כגון: מרק) מותר.