לכבוד החג: השנה חל פורים ביום שישי. והשאלה שמעסיקה רבים: מתי וכיצד יש לסעוד את סעודת פורים? ישנן שלוש אפשרויות מתי לערוך את סעודת פורים השנה:
תהלוכת פורים, צילום: דוברות
לפני חצות היום
אפשרות אחת היא לסעוד את סעודת פורים לפני חצות היום (11:49 ביד בנימין). (משנ"ב תרצה, י)
אפשרות זו פותרת הרבה שאלות הלכתיות, ולכן הרבה פוסקים המליצו לנהוג כך. לאחר הסעודה מתכוננים לשבת כמו בכל יום שישי. באופן זה זוכים לסעוד סעודת שבת מתוך תיאבון כראוי. (ערוה"ש רמט, ז).
אחרי חצות היום
האפשרות השניה היא אם לא מספיקים לסעוד בבוקר ניתן בדיעבד לסעוד גם אחר חצות היום עד השעה העשירית ביום (14:48 ביד בנימין). יש לשים לב לא לשבוע בסעודה, כדי שיאכל לתאבון בליל שבת. (פסק"ת תרצה, ו).
לחבר את סעודת פורים עם סעודת השבת - בזהירות
אפשרות שלישית לפי דין "פורס מפה ומקדש" (פסחים דף ק): מחברים את סעודת הפורים יחד עם סעודת השבת. יש בכך מיוחדות מסוימת, והמשכה של פורים לתוך השבת, אך זה דורש דקדוק והקפדה של כמה פרטים הלכתיים חשובים, כדלהלן:
א. מתפללים מנחה גדולה של פורים מבעוד יום.
ב. מתקלחים מתארגנים ומתלבשים לשבת לפני הסעודה, ולאחר מכן מתחילים את סעודת הפורים, בשעות הצהרים המאוחרות, סמוך לכניסת שבת.
ג. סועדים סעודת פורים. יש לתכנן את מנות הסעודה כך שיהיה אפשר לאכול לתיאבון גם לאחר קבלת שבת, לכבוד סעודת השבת.
ד. לפני כניסת שבת (17:19 ביד בנימין) מפסיקים את הסעודה: מדליקים נרות שבת סמוך לסעודה, ומקבלים את השבת במזמורי 'קבלת שבת'. (פסק"ת תרצה ו)
ה. מכסים את שתי החלות, אומרים את ברכת הקידוש בלבד ללא ברכת הגפן (כי ברכנו על היין במהלך סעודת פורים).
ו. לוקחים את החלות ואוכלים מהם בשיעור כביצה (ולפחות כזית) בלא נטילת ידיים והמוציא (כי ברכנו עליו בסעודת פורים), וממשיכים את שאר מנות הסעודה. (שו"ע רעא סעיף ד | חזו"ע שבת חלק ב עמ' ע' | פסק"ת תרצה הע' 34)
ז. בסיום הסעודה מברכים ברכת המזון ואומרים 'רצה' של שבת. לגבי אמירת 'על הנסים' יש בזה מחלוקת, ולמעשה, יש לומר גם את 'על הניסים' בברכת הרחמן. (פסק"ת תרצה, ו)
ח. אחר הסעודה מתפללים תפילת ערבית של שבת. כדאי לקבוע שעה עם מתפללים נוספים כדי להתפלל תפילת ערבית במניין. יש לשים לב לא להתפלל מתוך שכרות. (משנ"ב תרצ"ה ס"ק ט"ו | חזו"ע פורים).