לפני זמן מה הזמינה אותי ידידה להנחות מפגש בקבוצת דיאלוג מעורבת לנשים ממגזרים שונים, יהודי ושאינו יהודי, דתיות וחילוניות. קבוצה זו נפגשה באופן קבוע אחת לכמה שבועות, ובפעם הקודמת שנפגשו השיח "התפוצץ" על עיקרון ה"עם הנבחר" והגזענות לכאורה הקיימת ביחס של היהודים לשאינם יהודים. ידידתי בקשה שאנחה מפגש בנושא טעון זה, ברגישות המתבקשת. נעניתי להזמנה בשמחה ובחשש. את חששי ביטאתי בדרכי למפגש בנשיאת תפילה - שאזכה למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.
ראשית - בעיני אלוהים. מציאת חן ושכל טוב בעיני אלוהים מתפרשת בחווייתי האישית, כמלמד תורה במקומות שאינם רק תוככי בתי המדרש הדתיים-המסורתיים, כאתגר לביטויה של אמת. לא להתחנף ולא להתיפייף, לא להסתיר את המצוי ולא להיבהל ממנו, ולדבר בלי בושה את שפתה של התורה.
ומיד באה הדרישה המקבילה - בעיני אדם. לא להשמיע דבר שלא ראוי להישמע, למצוא נתיבים לחיבור בין הספר והמסורת לבין הלבבות והעולם העכשווי, להשתהות על הראוי להשתהות ולהישאר בסימן שאלה כן על הדורש זאת.
לא אכתוב כאן על מה שהיה באותו מפגש ארוך וטעון אך בה במידה מרתק ומלבב, אלא שתפילתי נשאה פרי ונמצאתי מתקן.
חוויתי זו, שמגלמת ביטוי מהמטולטלת שבין אמת לשלום, מוצאת את מקומה גם בדיון מהותי על החיבור בכלל בין התורה למציאות. בוודאי בעולם הפרטי של כל אחד ואחת המעוניינים בחיבור, אך בעיקר במציאות הישראלית התוססת, שבעל כורחנו אנו נדרשים לדיון בטיבו של חיבור זה. מפגשים מסוג הדיאלוג ומקומות נוספים אלו החד-פעמיים ואלו הקבועים - מזמנים הזדמנות לשוב ולהתבונן בכך.
שאלות רבות ניתנות להישאל בעניין, כגון: מה חקוק לנצח דורות בהלכות התורה ומה משתנה לכל דור ודור? מה בין תורה כאורח-חיים סמכותי ומחייב לתורה שהיא השראה ועוגן תרבותי (ולא פעם - רק אחד מני רבים)? מהו היסוד האקסקלוסיבי והאליטיסטי בתורה ומתי ראויה הפתיחה ההמונית והעממית? מהם העקרונות המסורתיים הראויים לעם שלבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, ומה בדבר היסודות המסורתיים לעם שהוא חלק ממשפחת העמים, ותורתו מכילה יסודות אוניברסאליים וערכים אנושיים משותפים? ועוד כהנא וכהנא. תשובות לשאלות אלו תינתנה רק בדיון ער המפגיש עמדות שונות ויוצר שיח דיאלוגי ישיר ומפרה.
השנה לדוגמא בכנס "לימוד ערבה" נבחר נושא "המידות" להוות נושא התוכן המרכזי של הכינוס. עניין המידות במובן ההתנהגות המוסרית האישית והחברתית הינו מאושיות תורת ישראל ותרבותו, והחיבור הנדרש לימינו ברור מאליו. בהקשר לכך בחרתי ללמד בכינוס שני שיעורים שעניינם בספרי המידות המוקדמים שבארון הספרים היהודי: ספר משלי שבמקרא ומסכת אבות שבמשנה. הדבר המעניין הוא שעולם המידות שנפרש לעין הלומד בספרים אלו צומח באווירה יהודית מקורית מחד ויונק בו זמנית ומשוחח עם תרבויות אחרות מאידך. וכן - תרגומו לימינו מתבקש מאוד מחד, אך לא מעט ממנו מצוי במחלוקות עמוקות בינינו מאידך. על כן אשא תפילה גם לקראת ימי הלימוד הללו שנצליח כולנו למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.