ביום שלישי בשבוע החולף (9 ביוני 2015) חנך בית המדרש "הר-אל" האורתודוקסי בירושלים, בראשותו של הרב הרצל הפטר, את טקס ההסמכה הראשון שלו, בהעניקו הסמכה לשתי נשים ולשני גברים. תוכנית הלימודים לקראת ההסמכה הייתה תוכנית אישית שנמשכה כשנתיים. לדברי הרב הפטר, הנשים שקיבלו את ההסמכה עוסקות בהוראת תורה מזה שנים, והן זכו לתואר זה בעיקר כהכרה כמו-ממסדית בשנים רבות של השקעה ומסירות נפש. יש לציין כי הנשים שסיימו זה מקרוב את התוכנית מלמדות בראש ובראשונה במסלולי לימודים לתלמידים מחו"ל, בעיקר תלמידים מארה"ב במכון פרדס בירושלים, ולפי שעה הן אינן מתכוונות לשנות בהרבה את עיסוקיהן.
אחד הרועים הרוחניים של התוכנית הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הוא גם מתומכיה של התוכנית להסמכה בישיבת מהר"ת בניו יורק, אם כי דעתו אינה נוחה מהשימוש הנוכחי בכינוי "רבה" משום שזהו לדבריו תואר קונסרווטיבי ורפורמי.
נושא ההסמכה בבית המדרש "הר-אל" הציף את אמצעי התקשורת בימים האחרונים, והוא מעורר, לצד שבחים, גם סערה וחילוקי דעות. בראש ובראשונה חשוב להדגיש כי מדובר בתוכנית לימודים שאינה משתווה בהיקפה ובעומק למדנותה לתוכנית המרכזית והמקובלת במדינת ישראל של ההסמכה מטעם הרבנות הראשית, תוכנית הכוללת לימוד הלכתי מסורתי מעמיק והמכשירה את מי שלומדים במסגרתה להתמודד עם פסיקת הלכה לאחר תום מסלול הלימודים, בין כרבני יישובים, רבני קהילות, רבני בתי כנסת וכיוצא באלה.
* * *
קיימות בארץ תוכניות מתקדמות אחדות ללימודי הלכה של נשים, ובכלל זה במדרשת לינדנבאום, בבית מורשה ובמת"ן. נתייחס עתה במסגרת זו לתוכנית במדרשת לינדנבאום. מדובר בתוכנית לימודים בת חמש שנים, שבסופה זוכות המסיימות להסמכה. הלימודים כוללים ארבעה ימי לימוד מלאים. נושאי הלימוד, המבחנים ומידת ההעמקה זהים לאלה של התוכנית המקבילה לגברים, והעומד בראש התוכנית הינו ראש כולל להסמכת רבנים. נושאי הלימוד הם: הלכות נידה ומקוואות, הלכות בשר וחלב, בישול עכו"ם, הלכות תערובות, סוגיות באבן העזר, הלכות שבת, ולצד זאת לימוד מסכתות שונות של גמרא בעיון. כמו כן, זוכות הנשים ללימודי השלמה שונים, ובכלל זה הדרכת כלות, ייעוץ מיני ונושאים נוספים. המבחנים נערכים בידי ראש התוכנית, והשאלות ניטלות ממבחר מבחנים שערכה הרבנות. את מחזור המוסמכות הראשון שהתקיים בשנה שעברה סיימו שתי נשים, וכן את התוכנית השנה סיימו שתי נשים וטקס הסיום עומד להתקיים בעוד שבועות אחדים.
והנה, אם נשים בזמננו באות ותובעות שוויון מגדרי בהלכה, ויש מהן המבקשות לקבל על עצמן מצוות שאינן מחויבות בהן - הן אינן יכולות להרשות לעצמן ללמוד בתוכניות הסמכה שאינן זהות לתוכניות מסורתיות מלאות. הן אינן יכולות ליהנות משני העולמות. הן אינן יכולות לצפות להנחות, כשם שטייסות אינן זוכות להנחות במסלול הכשרתן בהשוואה לטייסים. כך תוכניות הסמכה מקוצרות כדוגמת זו המוצעת בבית המדרש "הר-אל" אינן מכשירות את בוגרותיהן לפסוק הלכה באותה הרמה כמו מסיימי תוכניות ההסמכה של הרבנות הראשית ושל מדרשת לינדנבאום, ולכאורה ספק גם אם ניסיונן האישי בלימוד ובהוראה מאפשר להן זאת.
אמת המידה הראויה אמורה להיות שאדם הלומד לקראת תוכנית הסמכה יהיה מסוגל הוא עצמו לאחר סיום לימודיו ללמד במסלול לימודים זהה ומקביל. לכן גם, בסופו של דבר, תוכניות ההסמכה המקוצרות אינן פועלות לטובת בוגרותיהן, והן אינן מעניקות לנשים שסיימו אותן שוויון הזדמנויות, שכן לכאורה אין בידיהן לעת עתה את הכלים להורות בתוכנית הסמכה המקבילה לזו שהרבנות הראשית מציעה, כגון זו של מדרשת לינדנבאום. ספק אם התוכנית בבית המדרש "הר-אל" פותחת בפניהן אופקים ואפשרויות במיינסטרים של האורתודוקסיה בישראל, ואולי להיפך.
לצד זאת, חשוב לי להדגיש כי בפועל אינני תומכת בשימושן של נשים בתור הרב המכהן הראשי והיחיד בין ביישוב, בין בקהילה, בין בבית הכנסת, אלא לדידי, נשים יכולות ליטול חלק בשיח ההלכתי באמצעות הוראה, כתיבת חומר הלכתי ופרסומו.
* * *
מעבר להיבטים העקרוניים שהזכרתי, אני רואה מחובתי להוסיף ולציין בחינה נוספת. אחת מבוגרות התוכנית, רחל ברקוביץ', פרסמה בשנת 2011 חוברת על נשים וקדיש באנגלית בהוצאת ג'ופה (JOFA), הארגון המקביל לקולך בארה"ב. החוברת מלאה בטעויות עקרוניות ופרסמתי על כך בזמנו סקירה ביקורתית. החומר הזה תורגם לפני כשנה בתור מאמר ארוך. גם עליו כתבתי ביקורת ארוכה מאוד ומקיפה, והצבעתי על טעויות מהותיות המצויות בו על כל צעד ושעל. עד כה הטעויות הללו טרם תוקנו, לא בגרסה באנגלית ולא בגרסה העברית, וכך עדיין ממשיכים ללמוד מחומר זה על טעויותיו המרובות. הנקודה הזו לכשעצמה מחזקת ומוכיחה את הטענות העקרוניות שהעליתי במאמר זה, ואין כאן המקום להאריך.
כללו של דבר, אם נשים רוצות לזכות בהכרה ובאחיזה בשיח ההלכתי, ולהיות מסוגלות לפסוק הלכה ולהורותה ברמה גבוהה, הן צריכות ללמוד בתוכניות הסמכה מלאות, דהיינו בתוכניות מקבילות לתוכנית שמציעה הרבנות הראשית, כדוגמת התוכנית במדרשת לינדנבאום. אפשרות נוספת כמובן היא לימודי דוקטורט במחלקה לתלמוד באוניברסיטה. תוכניות פרטיות להסמכה אורתודוקסית גופן אינן יכולות להרשות לעצמן להתפשר על טיב הלימודים ורמתם, ולהציע מסלול שהוא פחות בכמותו ובהיקפו מתוכניות ההסמכה הנורמטיביות במדינת ישראל. גם לנשים עצמן אסור להתפשר בעניין זה.