במאמר שהתפרסם באתר כיפה, כותב משה דוד בן חיים: "מסקנת הרב סתיו היא שיש לוותר על קבלת המצוות... הרב סתיו וכמדומני שגם הרב ריסקין אומרים דבר אחר באופן מהותי. הרב סתיו אומר כך: עד לפני כמאתיים שנה אכן הזהות הלאומית-היהודית הייתה מורכבת רק משמירת מצוות, אך לא עוד. במאתיים השנים האחרונות הזהות היהודית היא לאומית בעיקרה ולכן הוא חושב שאפשר לקבל גרים על סמך הזדהות עם העם היהודי בתוספת קבלת מצוות חלקית שמקבילה למה שאנו מכנים היום 'מסורתיים'.הרב סתיו נסמך כביכול על הרב עוזיאל ועוד, אך כבר רבים חלקו עליו והוכיחו שלא מיניה ולא מקצתיה."

כפי שציין הכותב בתחילת המאמר, "הדברים לוקים בחסר ובחוסר דיוקים".

איני דובר של הרב סתיו או הרב ריסקין, אבל למיטב הבנתי, הרב סתיו ודעימיה אינו מוכן לוותר על קבלת מצוות כלל וכלל. גם הרב עוזיאל דרש קבלת מצוות מכל מתגייר. אלא כותב המאמר מתבלבל בין קבלת מצוות לבין קיום מצוות בפועל.

וכך כתב הרב עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ב, יו"ד, סי' נח): "הרי לך מפורש(כלומר מפירוש רש"י ורמב"ם את הביטוי 'קשים גרים לשראל כספחת')דאף על גב (שאף על פי)שידוע לנו דרוב הגרים אינם מקיימים המצות אחרי מילה וטבילה ובכל זאת לא נמנעו מלקבלם משום כך. אלא אומרים להם מקצת מצות חמורות היינו עונשן של מצות כדי דאי פריש נפרוש. אבל אי לא פריש מקבלים אותם והוא את חטאו ישא ואין ישראל ערבין עליו. (קדושין ע,ב;נדה יג,ב ד"ה קשים גרים). מכל האמור מתבררים הדברים כשמלה: גר שקיבל עליו המצות ועונשן אף על פי שידוע שלא יקיים אותם מקבלים אותו אחרי שהודיעו לו מצות קלות וחמורות ענשן ושכרן. שגם אם יחטא ויענש מכל מקום זכות היא לו לזכות באותן המצות שיקיים אותן ומשום דילמא נפיק מהם זרעא מעליא (אולי ייצא מהם זרע מעולה .. כלומר ילדים או צאצאים שומרי מצוות)."

אמנם, יש חולקים על הרב עוזיאל, אבל דעתו אינה דעת יחיד כלל וכלל. כך למשל כתב הרב משה כהן, מחכמי ג'רבה ואחר כך דיין בטבריה (שו"ת והשיב משה יו"ד, סי' נ): "קבלת המצות אין הכוונה שהוא מוכרח לקבל עליו את כל המצות לקיימם אלא לקבל עליו כל מצות תורה ושאם יעבור הוא מקבל על עצמו ליענש העונש שמגיע לו ... וא"כ לא איכפת לנו אם בשעה שמקבל המצות הוא חושב וגומר בדעתו לעבור על מצוה פ' ולקבל העונש ולא חשיב זה חסרון בקבלת המצות."

ושוב בסי' נא: "דענין קבלת עול מצות אין הכוונה שיקבל עליו לקיים את כל המצות אלא שיקבל עליו מצות התורה ושאם יעבור על איזה מהם ענוש יענש עונש המגיע לו ואף על פי שאחר כך עבר על כמה ממצות התורה אין זה מזיק לקבלתו עול מצות דאע"פ שחטא ישראל הוא ואפילו אם בעת קבלתו המצות הוא חושב לעבור על איזה מהם מכל מקום הוא קיבל על דעתא דהכי שאם יעבור יענש והוי שפיר גר מעליא ... אם לפי האומדנא שהוא מתגייר בלב שלם אלא שאנו יודעים בבירור שיעבור אח"כ על איסורי תורה כחילול שבת וכיוצא אין זה חסרון בקבלת המצות."

גם הרב ישראל בארי, הרב הראשי לשעבר לנס ציונה וחתנו של הרב חרל"פ כתב (נחלת צבי, עמ' קסב): "דהא דבעינן קבלת מצוות אין הכוונה שיקבל עליו לקיים את המצוות ואינו גומר בדעתו לקיים המצוות אין זה קבלה, אלא הכוונה היא כניסה ליהדות שיש לה מצוות כאלו, והוא מסכים להיות יהודי ככל היהודים שמצווים במצוות כאלו אף שאינם מקיימם הרי הם צפויים לעונש מן השמים או בידי אדם, אבל אין הכוונה שמתחייב לקיים המצוות, ולכן גם אפילו הוא בעצמו יודע שלא יקיים וגם לנו ברור שלא יקיים ואין בדעתו מתחילה לקיים אבל זה בודאי יכולים אנו להבין שדעתו שהוא יודע שמצוות אלו מקובלות בישראל ... אלא שלא יקיים אותם גם זה בכלל קבלת מצוות הוא שהוא מקבל יהדות עם מצוות אלא שאינו מקיים מאיזה סיבה שהיא ... והוא מזדהה על הכלל שיש להם עול מצוות אלו אלא שאלו מקיימים ואלו אין מקיימים גם זה הוא כניסה ליהדות לכנסת ישראל בכללותה ... דעצם הידיעה שיש מצוות לכלל האומה אלא שיש פושעים ועוברים מתוך כל סיבה שהיא והיא מסכימה להיכנס לתוך כנסת ישראל כזו הרי זה קבלת המצוות."

גם הרב זאב וויטמן כתב דברים דומים בנייר עמדה משנת 2013: "הליך הגיור דורש קבלת מצוות, ולא התחייבות והבטחה או נדר לקיים... המשמעות של קבלת מצוות היא ההבנה וההסכמה לכך שמרגע הגיור ואילך אני מחויב בכל המצוות כחלק מעם ישראל, וכל המצוות כולן חלות עלי במלואן."

דברים דומים כתב הררוגצ'ובר (צפנת פענח, איסורי ביאה, יג:ו): "כתבתי בשם בה"ג הל' מילה דס"ל דקבלת המצות מעכב דהיינו ר"ל שיקבל עליו הגירות וזהו כוונת הגמ' יבמות ד' מ"ז ע"ב 'קס"ד לקבל עליו עול מצות ר"ל שיתרצה בזה לקבל הגירות ולא בעל כרחו.'"

ובסיום, אני מסכים עם דברי כותב המאמר, "מן הראוי שלא להעלות נושאים הלכתיים מורכבים בבמות מעין אלו. מי שמבקש להעמיק בנושא מוזמן לעיין בחוברת שניתנת להורדה.

הרב קלמן (צ'אק) דוידסון הוא חוקר ופעיל חברתי בתחום הגיור