השבוע חלפו על פני מספר אוטובוסים ועליהם הסיסמא "פנסיה לכל עובד". הפנים שליוו אותה לא היו שייכות לעופר עיני או לאחד מחברי מפלגות השמאל, אלא של אדם בעל חזות מזרחית, חרדית, שעומד בראש "מפלגה סקטוריאלית" - אלי ישי.
כמה ימים קודם לכן יצא לי לראות באחד מעלוני השבת מודעה של מפלגה שהיו"ר שלה הכריז ש"איננו מפלגה כיתתית או סקטוריאלית, אלא מפלגה בעלת השפעה ואמירה בכל תחומי העשייה". המודעה, כמו גם חלק ניכר ממסיבת העיתונאים ממנה יצאה אותה אמירה, עסקה דווקא בעיקר בהשמצות פנים-סקטוריאליות ושידרה אווירה מאוד כיתתית.
האם קמפיין הבחירות של "הבית היהודי" עומד לכלול סיסמאות בסגנון "פנסיה לכל עובד", או כל סיסמא אחרת שאיננה סקטוריאלית? מה רע בסיסמאות שעוסקת בבעיית תאונות הדרכים, בהגדלת סל הבריאות, או בבריחת המוחות? האם נזכה לראות גם כאלו בקמפיין של הבית?
קרוב לחודש לפני מועד הבחירות המתוכנן, נראה ש"הבית היהודי" עדיין מתעסקת בנטירת טינה על אירועי העבר, ושוכחת שהזמן העומד לרשותה קצר מאוד, ובזמן הזה היא צריכה להספיק להסביר לציבור מה בדיוק העמדות שלה "בכל תחומי העשייה", וגם מי היו"ר האלמוני שעומד בראשותה.
הפילוג טוב ליהודים
ועוד קצת על אחינו החרדים. בכנסת הקרובה מתמודות שתי מפלגות חרדיות - ש"ס ויהדות התורה. אמנם לכל אחת מהן יש קהל יעד מסויים, אבל גם בציבור החרדי יש לפחות מנדט אחד שמסתובב חופשי, ולא בהכרח מצביע לפי הוראות הרבנים.
למרות זאת, לא תיראו את מי מהמפלגות החרדיות מקדישה כל כך הרבה אנרגיות וכסף בפניה ספציפית לאותם אלו שמתלבטים בין שתיהן. ש"ס משקיעה את מירב המאמצים בפנייה לקולות הרבים שצפים בחוץ, ויהדות התורה משקיעה בעיקר בהבאת כמה שיותר מצביעים לקלפי.
 |
|
הבית היהודי בימים הטובים (צילום: יחצ)
|
גדולים וטובים ממני כבר אמרו שיש גם יתרון לפילוג בין "הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי". ההפרדה בין הצדדים מאפשר לכל אחד מהם לתת דגש שונה, ובכך להצליח לפנות לעוד קבוצות באוכלוסיה שאינן נמנות על הציבור הדת"ל. "הבית" יכולה לפנות גם אל ציבור מסורתי לא מאוד ימני שרוצה לחזיר את הערכים היהודיים למדינה, "האיחוד" אל כלל אנשי הימין באשר הם, ושתיהן צריכות להשקיע במיגור היאוש שפשה בחלקים מסויימים של הצביור הדת"ל, ובהחזרתו אל הקלפיות.
גורנישט-דוט-קום
לכל אלו מצטרף כשל הסברתי חמור נוסף של "הבית" - האינטרנט. אני מאמין שלגולשי "כיפה" לא צריך להסביר את כוחו של הכלי הזה, הזמינות והיעילות שלו, אבל כנראה שנציגנו לכנסת עוד לא למדו את הקורס הזה.
כבר מהרגע הראשון בו עלה האתר של "הבית", ברור היה שהם לא יודעים להשתמש באינטרנט (מישהו אמר "מועצה של זקנים"?). אם זה לא מספיק, הרי שבשבלב מסויים האתר פשוט הפסיק להתעדכן, ועד היום עוד לא מופיעה בו רשימת המפלגה לכנסת (אפילו לא זו הראשונית אותה קבעו חברי המועצה).
אגב, במידה ותהיתם, אז ל"איחוד הלאומי" אין בכלל אתר אינטרנט, ובמקרה הזה השאלה מופנית לאבי רט שמחזיק בתפקיד איש התקשורת של המלפגה.
האמת היא שכבר תקופה ארוכה שהמפלגות והח"כים של המפד"ל-איחוד לאומי לא מראים יכולת מרשימה מדי בכל מה שנוגע לפרסום יחסי ציבור. ח"כים שזוכים להערכה רבה בבתוך בניין הכנסת, לא מוכרים בכלל בחברה הישראלית, ואפילו מי שהצביעו להם לא ממש שומעים על ההישגים שלהם.
כשאורי אורבך צורף לרשימת "הבית היהודי" ודובר על כך שהוא יעמוד בראש מטה ההסברה של המפלגה, חשבתי לתומי שנזכה לראות משהו אחר, התנהלות תקשורתית טובה יותר, חכמה יותר. קיויתי שגיוסו של אלישיב רייכנר למקום העשירי יהווה חיזוק למגמה הזו. נכון לעכשיו זה לא קרה.
לא ברור לי האם מה שקרה הוא שהכניסה של אורי אורבך לתוך הפוליטיקה שינתה אותו כל כך מהר, או, מה שיותר הגיוני - ש"הפוליטיקאים המנוסים" של המפלגה (רמז - נמצאים במקומות הזוגיים) לקחו ממנו את מושכות ההסברה, והם אלו שאחראים למצב הקשה.
כך או כך, דרוש שינוי, ומהר.