גלית דיסטל על השיריון בליכוד: "הטלפון הראשון מעמית סגל, הוא יודע הממזר"

מצילומי התאגיד - לבית ראש הממשלה. השדרנית והסופרת גלית דיסטל אטבריאן, ששוריינה במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת בשבוע שעבר, סיפרה על הדרך לשיריון, על השיחה מראש הממשלה והשיחה מעמית סגל, הדמעות של ההורים והנייד שקרס מרוב שיחות. והכי חשוב - האם בן זוגה השמאלני יצביע עבורה?

רשמית: גלית דיסטל אטבריאן תשוריין ברשימת הליכוד

"בחדשות מדווחים שמחר יסגרו הרשימות, "תגיד רגע, אם נתניהו היה משריין אותי, היית בוחר ליכוד? תגיד את האמת." השמאלני שלי צוחק, " בטח , ברור," הוא עונה, "מטיבי לביבי, מה אני לא אעשה בשבילך." "למה אתה משקר?" אני שואלת. "כי מה אכפת לי לשקר, הוא הרי לא משריין אותך." "אבל אל תשקר." "אז אני לא משקר." "אז למה אתה משקר?" "אני בוחר בך בכל יום מחדש, "הוא מחייך".

"לקראת חצות - טלפון מנתניהו"

"לקראת חצות הטלפון מצלצל ואני מתנערת בבהלה מהכתף של השמאלני, מבט זריז על הצג, "לשכת ראש הממשלה," כתוב שם, השמאלני קולט מהר ממני מה קורה , מזנק מהספה, מחזיק את הראש ולוחש (כאילו שמישהו מהצד השני של הקו יכול לשמוע) "תעני, תעני כבר, תעני."
אני עושה את הדבר המדוד והנכון ומשליכה את הטלפון על הספה תוך מלמול "אמאל'ה אמאל'ה אמאל'ה וריצה כאוטית סביב עצמי בסלון,  בסוף אני עונה ורכבת ההרים יוצאת לדרך.
נגעת נסעת.
"שלום גלית, ראש הממשלה רוצה לדבר איתך," מישהו אומר לי מהצד השני של הקו.
"אבל אמאל'ה, " אני עונה והשמאלני בורח מהסלון מפאת הפאדיחה.
שנייה אחרי זה קול הבס המוכר של המנהיג הזה לא מותיר מקום לספק: "שלום גלית, הגיע הזמן, אני רוצה אותך בפנים ואני מקווה שתסכימי, יהיה לנו כיף."
"אתה בטוח?" אני מוצאת את עצמי שואלת את השאלה המטופשת בתבל.
הוא צוחק,"מאוד בטוח, את אישה עוצמתית ומרשימה והליכוד יתברך בך, רק תבטיחי לי שבינתיים את שומרת את זה בסוד" הוא מוסיף ואז נפרד לשלום".

הטלפון מעמית סגל: "הבן אדם מכשף"

"באופן עוצמתי ומרשים אני לא נרדמת כל הלילה, הטלפון הראשון בבוקר מגיע מעמית סגל, ברור שמעמית סגל, הבן אדם מכשף.
אני עונה ומתחילה לצחוק, עמית צוחק מהצד השני של הקו, הוא יודע הממזר.
עמית מצייץ ציוץ קצר ולקוני על השיריון שלי.
תוך 30 שניות הטלפון שלי קורס".

על התחושות של אחרי היא מספרת: "האם מותר לחברות כנסת לנקות לבד את הבית? אני לא אוהבת עוזרות, ואיפה קונים ז'קט למען השם? הטלפון לא מפסיק לטרטר ולהשתנק ולצלצל ואני עונה רק לבת שלי, "אמאאאאא!!! הוא שריין אותך למקום העשירייייי!!!!!!, הרגע פרסמו בהארץץץ!!!"
אני כמעט מתנגשת בשול.
בפאתי העיר שבה נולדתי נוחתת עלי ההכרה כמו מכבש של מאתיים טון - זאת הבעת האמון הגדולה ביותר שזכיתי לה בחיי והיא מגיעה מראש הממשלה בנימין נתניהו.
ועלי מוטלת חובת ההוכחה".

"וכעת עלי לגרש זבובים טורדניים", היא כותבת לסיום, על עמדותיה והמתקפות שספגה:
"לטעון שאני מטיפה לעליונות הגזע הלבן זה מטומטם כמו לטעון שאופרה ווינפרי מסיתה נגד השחורים בארה"ב.
אני ציטטתי מחקר מהאורוורד כדי לשאול שאלות על חופש הביטוי, לא כתבתי את המחקר הזה, ובחיי שציפיתי לטבילת אש אבל בניתי על פרס ספיר פעמיים, לא על האטריות הישנות האלה.
צייצני השמאל אכזבו אותי נורא הפעם, מצפה מהם לקצת יותר קריאטיביות בפעם הבאה".