"בחורף הייתי שותפה לארגון הפגנה. היה קשה עד בלתי אפשרי למצוא אשה דתייה שתדבר". כך סיפרה השבוע יו"ר נאמני תורה ועבודה, תהלה פרידמן, באירוע מיוחד שארגנה בירושלים, ובהשתתפות נשים מוכרות מהמגזר ומחוצה לו, שעסק בנושא ייצוג נשי בהנהגה ציבורית.
מלבד פרידמן, המשמשת גם כחוקרת במכון הרטמן שאירח את יותר ממאה באות הכנס, שעסק גם בשבטיות הישראלית והחלוקה בין האוכלוסיות, השתתפו ח"כ עליזה לביא, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי והעיתונאית והסופרת ליהיא לפיד.
הרבנית פיוטרקובסקי סיפרה על כך שפעמים רבות אינה יכולה "לשאת זאת כשדבר ה' משמש לעשיית עוול" ושלמרות המחירים הכבדים היא משלמת היא מרגישה הרבה פעמים שהיא לא בוחרת במאבק אלא שזה חזק ממנה.
עוד אמרה שהיא "שמחה ומאמינה ביותר רצף דתי ויותר קולות", אך ביקשה להדגיש כי לדעתה "דווקא חסרה לנו היכולת לקצת יותר שחור ולבן, יותר יכולת לומר שיש דברים טובים ורעים ממש, שיש דברים שהם לא מורכבים ולא 'לכל מטבע יש שני צדדים'. לעתים לנשים הדבר הזה קשה אפילו יותר".
שיח על הנהגה נשית. פרידמן, לפיד והרבנית מלכהצילום: באדיבות המצלם
"שאלתי את הבן שלי כשיריונר מה דעתו על נשים בקרבי בכלל ובטנק בפרט". אמרה ליהיא לפיד באחד הדיונים וסיפרה כי אמר לה "שהוא היחיד אצלם שבעד גיוס נשים לקרבי".
בהמשך אמרה רעייתו של יו"ר יש עתיד כי "זה היה ערב מרגש מיוחד ומעצים. הייתה לי זכות גדולה לקחת חלק בשיח עמוק יחד עם הנשים המעצימות כל כך האלו. דיברנו על המשותף והמחבר ואיך לשים סוף לשיסוי ולהפרדה. אני מאמינה שבערב הזה פתחנו צוהר למעגלים חדשים והתחלנו דיאלוג של הסרת חומות ומחיצות".
ח"כ לביא טענה כי האירוע "המחיש את כוחן של נשים כאשר הן עובדות יחד. אנו רואים כאן כיצד נשים מנהלות באומץ שיח יהודי-זהותי וערכי על החברה הישראלית ועתידה, ולאט לאט נופלות החומות שמפרידות בין נשים מקבוצות שונות שעל פניו נראות רחוקות זו מזו.
"כשעבדתי על ספרי "תפילת נשים" הוצאות הספרים אמרו שאין לזה סיכוי וכמעט ריפו את ידיי, ודווקא התמיכה מליהיא, מלכה ונשים רבות נוספות נתנו לי את הכוח להשלים את המסע הזה כנגד כל הסיכויים. אני חושבת שלנשים באופן מיוחד, בגלל המכנה המשותף ביניהן ומסלול חייהן, יש את היכולת לבנות גשרים ולמצוא את המשותף. המטרה שלנו בשיח שהתחלנו כאן הוא להסיר מחיצות, ואני חושבת שיותר מפגשים כאלו – יביאו את החיבור הזה מרמת השטח לרמת ההנהגה".
באות הכנסצילום: באדיבות המצלם
תהילה פרידמן: "יצאתי עם תקווה. שנשים שהיו שם יחשבו שוב בפעם הבאה שהן שוקלות האם להגיב בפייסבוק, לכתוב בקבוצת הוואטסאפ של הישוב, להצטרף למזכירות בית הכנסת. להשמיע קול במרחב הציבורי על גווניו וצורותיו. ושהן יחליטו לעשות את זה, למרות שהן שונאות לריב, ורע להם עם שיח רשתות שנהיה לפעמים אגרסיבי ולעגני, ויש להן ילדים ואין להן זמן- הן יעשו זאת כי הקול שלהן חשוב. וכי אם הן לא ישמיעו אותו העולם יהיה פחות טוב להן ולבנותיהן"
"באופן כללי", כתבה פרידמן בפוסט שהעלתה לקראת האירוע, "השאלה הזו של איך גורמים לנשים, דתיות, אבל לא רק, להיות מעורבות בעשיה ציבורית - כלומר כזו העוסקת בשאלות ציבוריות וחורגת מגבולות העבודה הספציפית שלהן - מעסיקה אותי המון. אני שואלת את עצמי לא מעט. זה באמת משנה? נגיד שהיו הרבה יותר נשים מעורבות, הציבוריות באמת היתה אחרת? ואיזה מן אחרת?".
עוד כתבה כי מצד אחד- זכר ונקבה ברא אותם. יש סיבה שהקב"ה ברא שני מינים, ואנחנו הרי מדברות 'בקול שונה', ופועלות הרבה פעמים באופנים אחרים אז ברור שאם יהיו רבות מאיתנו, הציבוריות תהיה שונה. מצד שני- בדרך כלל משפטים שמתחילים במהות האישה, תפקיד האישה, לא נגמרים טוב. ובמציאות, הרבה פעמים, נשים שפועלות בשדה הציבורי פשוט מאמצות את כללי המשחק הנוהגים, ומה הרווחנו?".
"יש לי אמונה שיותר נשים בשדה הציבורי יכולות לגרום לשיח ועשיה פחות דיכוטומית- בין חילוניות לדתיות, בין ימין לשמאל, בין תל אביב להתנחלויות. פחות "או או" ויותר גם וגם. אבל בינתיים זו בעיקר אמונה. והיא דורשת עוד הוכחה.