מעטים המקומות בישראל שהסיפור שלהם מתחיל באוהלים באמצע הגבעות. בשנת 1977 הגיעה לשומרון קבוצה קטנה של מתיישבים, שהניחה את היסודות ליישוב שבי שומרון - מקום שהפך מאז לקהילה גדולה ומשמעותית באזור. תחילת היישוב הייתה צנועה במיוחד. קבוצה של אנשים על מדים, שהוגדרה בתור אזרחים עובדי צה"ל, הגיעה למקום, והתחילה להקים אוהלים. המשפחות שלהם הגיעו רק כמה חודשים לאחר מכן, וכעבור שנים האוהלים הופכים לקרוואנים, עד היום כשהיישוב מונה כ-200 משפחות.
אריה עופרי, ממקימי היישוב ולשעבר ראש מועצת שומרון, זוכר היטב את הימים הראשונים. לדבריו, היישוב הוקם על שטח של בסיס צבאי ישן של חיל התותחנים. "פה במקום הזה בשבי שומרון היה בסיס צבאי, בא"ר חת"ם של התותחנים. ואנחנו הגענו לפה בערך 18 משפחות בסוכות ב-1977 והכניסו אותנו פה לאוהלים".
לדבריו, השנים הראשונות היו מלאות אתגרים אך גם התרגשות גדולה. "התקופה הזאת הייתה תקופה מדהימה, הכל התחלנו מהתחלה, לא היה כלום, גם לא היה מי שידריך אותנו. היינו אמנם שייכים לאמנה, אבל הכל תוך כדי התיישבות למדנו את העבודה ואיך מתחילים לנהל יישוב". כיום, הוא אומר, המציאות שונה לחלוטין. "היום אין מה להשוות את היישוב לימים ההם. פה היום יש הכל - יש תחבורה ציבורית, יש מכולת, יש מרפאה, יש בית ספר, יש מדרשה, יש בריכת שחייה".
אנחנו מקימים עכשיו יישוב ואנחנו מחפשים מורה
בין החלוצים הייתה גם רחל אשר, שהגיעה לשמש כמורה הראשונה במקום. היא מספרת כי הכול התחיל במקרה. "פגשתי את מאיר מנדלאל, הוא היה המנהל הראשון שלי פה בשבי שומרון. הוא שאל אותי מה אני עושה בחיי, סיפרתי לו שלמדתי הוראה ואני מחפשת עבודה. הוא התלהב מאוד, הוא אמר 'יאללה, בואי אלינו'".
כששאלה מה פירוש "אלינו", קיבלה תשובה מפתיעה: "לשבי שומרון, אנחנו מקימים עכשיו יישוב ואנחנו מחפשים מורה". אשר החליטה להצטרף, אך התנאים היו רחוקים מאוד מהמציאות של היום. "הגעתי לכאן וקיבלתי אוהל לבדי. היו 10 משפחות נשואות עם ילדים ואני לבדי באוהל, שהאוהל הזה היה הבית שלי והכיתה שלי".
מאז השתנה המקום לחלוטין. אשר מספרת כי מערכת החינוך המקומית גדלה משמעותית עם השנים. "בית הספר היום שונה כי יש הרבה תלמידים והרבה מורים, מחנכים, מורים מקצועיים. אני רואה היום את החינוך בשבי שומרון כי יש פה מורים נהדרים ותלמידים נהדרים שמשקיעים בהם המון".
"שבי שומרון בתנופת קליטה, של בנים ממשיכים וגם של משפחות חדשות"
מיכל טרבלסי, מנהלת הקהילה והקליטה ביישוב, מספרת כי כיום מתגוררות בשבי שומרון כ-220 משפחות. "אנחנו יישוב מגוון כמו הנוף היפה, כך גם האנשים. יש פה קהילה מאוד מאוד טובה, קהילה מגוונת". לדבריה, הוותק של היישוב יוצר שילוב בין דורות. "יש פה הרבה אזרחים ותיקים מצד אחד, מצד שני יש פה גם חבר'ה צעירים ופרויקט בנייה חדש".
גם העתיד, כך נראה, כבר מתוכנן. אורטל ויינברגר, יו"ר הוועד המנהל ביישוב, מדגישה כי המקום נמצא בתנופת צמיחה. "שבי שומרון בתנופת קליטה, גם של בנים ממשיכים וגם של משפחות חדשות". לדבריה, ביישוב מתוכננים פרויקטים נוספים של מגורים ופיתוח. "אנחנו ברוך ה' פנינו אל העתיד, לבנייה, לפיתוח, פרויקטים של מגורים באופק ומבני ציבור. שבי שומרון מתפתחת וגדלה". המסר מבחינתה ברור: "בעזרת ה' גם שבי שומרון בזכות הבנייה הזאת תמשיך לפרוח ותמשיך לגדול והקליטה פה תמשיך לשגשג".
בשיתוף מועצה אזורית שומרון