לצפייה בכנס המלא:

ביום שני הקרוב, נר שמיני של חנוכה (ב' בטבת, 22.12), יתקיים בנתניה כנס יוצא דופן בנוף התורני. תחת הכותרת החידתית-משהו של הגמרא במסכת ראש השנה - "רצו מתענין, רצו אין מתענין" - יתכנסו שורה של רבנים, אנשי רוח ואישי ציבור לדון באחת הסוגיות המרתקות והרגישות ביותר בעולם ההלכה הציוני-דתי: מעמדם של ימי הצום (התעניות) בעידן של ריבונות יהודית בארץ ישראל.

מאחורי הכנס עומד הרב יהודה שלוש, רב שכונות מזרח נתניה ודמות בולטת ב"איגוד חכמי המערב בא"י". בשיחה גלויה לקראת האירוע, הרב שלוש לא מפחד לגעת בפרות קדושות ולטעון כי המציאות ההיסטורית של מדינת ישראל מחייבת את פוסקי ההלכה לאומץ לב דתי, דווקא בעת הזו.

"אנחנו פרצנו את החומה, לא הרומאים"

במרכז הדיון ההלכתי, שיתפוס את חלקו הראשון של הכנס, עומדת סוגיית "ארבעת הצומות": עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה - כאשר על תשעה באב אין דיון שהוא צריך להישאר. הבסיס לדיון הוא דברי הגמרא והפוסקים המבחינים בין מצבים שונים בחיי האומה: זמן של שמד, זמן של שלום, וזמן ביניים שבו "רצו מתענין, רצו אין מתענין".

"אנחנו נמצאים בסיפור חדש", אומר הרב שלוש בנחרצות. "בזמן הגמרא והראשונים היינו בגלות. היום אנחנו במצב של גאולה, או לפחות 'אתחלתא דגאולה'. אי אפשר לדבר על עשרה בטבת כיום של 'מצור על ירושלים' כשירושלים משוחררת, רחבה ובנויה יותר מאי פעם. אי אפשר לדבר בשבעה עשר בתמוז על 'הבקעת החומה' כעל טרגדיה, כשאנחנו אלו שפרצנו את החומה במלחמת ששת הימים ושחררנו את העיר. לא טיטוס ולא נבוזראדן נמצאים כאן, אלא צנחנים ישראלים".

הרב שלוש מדגיש כי אין בדבריו קריאה אנרכיסטית לביטול צומות על דעת יחיד, אלא דרישה לדיון הלכתי מעמיק בקרב גדולי ישראל. "הגמרא מעמידה את האופציה של 'רצו מתענין'. הטענה שלי היא שמבחינה היסטורית, הגענו למציאות שתואמת את חזון הנביאים ומשה רבנו על קיבוץ גלויות וחזרה לארץ. המציאות הזו מחייבת מבחן מחדש של המנהגים שנקבעו בזמני חורבן וגלות".

עם זאת, הרב שלוש עושה הבחנה ברורה בין הצומות הקטנים לבין תשעה באב. "תשעה באב נשאר במקומו", הוא מבהיר. "כל עוד בית המקדש חרב, יש חובה לצום. אבל לגבי שאר התעניות, צריך לשאול האם נכון להמשיך ולהתאבל על אירועים היסטוריים שהתהפכו לטובה במציאות ימינו".

בין ה-7 באוקטובר לגאולה

באופן פרדוקסלי, הכנס מתקיים בצל אחת התקופות הקשות שידע עם ישראל, לאחר טבח שמחת תורה ומלחמת "חרבות ברזל". האם זה הזמן לדבר על ביטול צומות? הרב שלוש משוכנע שכן, ושדווקא המשבר הנוכחי הוא ההוכחה לנחיצות הדיון.

"אנחנו נמצאים אחרי משבר אמוני, ביטחוני וחברתי נורא", הוא מודה, "אבל דווקא המשבר הזה צריך לעורר אותנו להבין את המקום האמיתי שבו אנחנו נמצאים. זה לא דיון טכני של 'לצום או לא לצום'. זה דיון על הזהות שלנו. המטרה היא לעורר את הלבבות לכך שאנחנו בתוך תהליך אלוקי של גאולה".

לדבריו, אסור לשקוע בדיכאון או בנרטיב של חורבן בגלל המלחמה. "אנחנו רואים את חזון העצמות היבשות ואת חזון נביאי ישראל מתגשמים מול העיניים. גם הכאב הנורא של המלחמה הוא חלק מצירי הלידה של הגאולה, כפי שמתואר בפרשת 'והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה' בספר דברים. הכנס נועד 'לנער' אותנו מהייאוש ולהזכיר לנו שיש פה ראשית צמיחת גאולתנו".

בנוגע לשאלה האם יש לקבוע צום מיוחד לזכר ה-7 באוקטובר או השואה, הרב שלוש מציג גישה ממלכתית-הלכתית שמרנית אך מאחדת: "להבנתי, תשעה באב צריך להיות המטריה הגדולה. הוא 'יום אבל לאומי' שאוסף תחתיו את כל הצרות, מהחורבן ועד השואה והטבח האחרון. ריבוי ימי צום עלול לטשטש את המסר. יש לנו את יום העצמאות כיום של הודיה ותקומה, ויש את תשעה באב כיום של זיכרון וכאב על החסר הרוחני והפיזי".

"המטרה הסמויה": הקרב על מרכז הכובד הישראלי

אולי הנקודה המרתקת ביותר בדבריו של הרב שלוש היא מה שהוא מכנה "המטרה הסמויה" של הכנס. מעבר לדיון ההלכתי, מסתתרת כאן אמירה חברתית-פוליטית נוקבת המופנית כלפי הציבור החרדי, ובעיקר פנימה - אל הציונות הדתית.

"אנחנו רואים היום שיח ער סביב חוק הגיוס", מסביר הרב. "יש תחושה שהציבור החרדי, בסירובו להתגייס ובגישתו המתבדלת, מנסה לתפוס את 'מרכז הבמה' של היהדות במדינה. הם אומרים בעצם: 'המדינה זה נחמד, אבל הדת האמיתית היא אצלנו, בגלות, בלי קשר לצבא או לריבונות'. הכנס הזה בא לומר להם ולנו: לא".

לשיטתו של הרב שלוש, הדיון על הצומות הוא רק משל. "כשאני אומר שהצום הוא 'רשות' או שאולי יש לבטלו, אני אומר בעצם שיש למדינת ישראל ערך דתי מקודש. שיש פה מציאות שהקב"ה חפץ בה. הציבור הדתי-לאומי, ששומר מצוות, מגן על המדינה וחי את הריבונות, הוא זה שצריך להיות במרכז. אנחנו לא יכולים לתת לנרטיב שמתעלם מנס התקומה להוביל את היהדות הישראלית".

"התענית היא משל", הוא מסכם. "אם אתה צם על מצור בירושלים כשאתה הריבון בה, אתה בעצם אומר שהמדינה לא שינתה כלום מבחינה דתית. וזו טעות טרגית. הכנס הזה נועד להחזיר את הביטחון העצמי לציונות הדתית - אנחנו הדרך המרכזית, אנחנו הגשר בין חזון הנביאים למציאות הישראלית".

נבחרת של דוברים

הכנס, שייערך במרכז הרוחני "אור חדש" בנתניה (רח' הרב טולדנו 7), יחולק לשני מושבים מרכזיים.

בחלק הראשון, שיוקדש לדיון ההלכתי המעמיק במקורות, ישתתפו לצד הרב יהודה שלוש גם הרב יואל בן נון, הרב ניר יעקב מס, הרב יורם קפח והרב רפאל דלויה. הרבנים ינתחו את המקורות מהגמרא, דרך הרמב"ם והראשונים ועד לפסיקה בת ימינו.

החלק השני יעסוק בממשק שבין המצב הפוליטי להלכה, בפאנל בהנחיית הרב עידו פכטר. בפאנל זה ישתתפו יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל, יו"ר ארגון 'לכתחילה' ד"ר יואב שורק, קרדיולוג ועולה ישן מצרפת ד"ר ישראל סיטבון והמרצה המבוקש לתנ"ך הרב יואל בן נון.

"אני קורא לציבור הרחב להגיע", מסכם הרב שלוש. "מי שיגיע לערב הזה, יצביע ברגליים בעד האמירה שלמדינת ישראל יש משקל מכריע בהיסטוריה היהודית ובהלכה. אם הנביא זכריה היה חי בינינו היום, תחת שלטון יהודי בארץ ישראל ולא תחת שלטון פרסי, נבואתו על הצומות הייתה נשמעת אחרת לגמרי. בואו להיות חלק מההיסטוריה המתחדשת".

הכנס יתקיים ביום שני, ב' בטבת (22.12), בשעה 20:00, במרכז "אור חדש", רחוב הרב טולדנו 7, נתניה