החל מחודש דצמבר, בכל יום רביעי, משאית מלאה בעגבניות שרי הייתה עושה את דרכה מקיבוצי העוטף לעבר יישובי יהודה ושומרון. עד השנה האחרונה זה אולי היה יכול להישמע קצת מופרך, אבל היום דבר כזה כבר כמעט לא דורש הסברים. מדובר במיזם שהתחיל בקטן בתחילת המלחמה, והתפתח לכדי שוק שבועי ברבים מיישובי יהודה ושומרון. והכל לזכרו של נופל אחד.
טל יצא להגן בגופו ולחסום כניסת מחבלים
הסיפור מתחיל בהירצחו של טל ממן הי"ד ביום השבעה באוקטובר. טל היה חבר בכיתת הכוננות של מושב מבטחים ויצא להגן בגופו ולחסום כניסת מחבלים. יחד עם עוד שני חברים חמושים, כשבהמשך חברו אליהם עוד שלושת חברי כיתת הכוננות של מושב ישע, טל נלחם במחבלים. במהלך הקרב נהרגו חמישה מחברי כיתת הכוננות של שני המושבים. טל היה חקלאי של עגבניות שרי, אחרי שדרש בתוקף מהוריו לצאת לפנסיה לפני כשמונה שנים, כדי שייקח את המושכות. לפני נפילתו הספיק טל לשתול את העגבניות של השנה הבאה ואף החל לעבוד על פיתוח של זן חדש וייחודי.
העגבניות לזכרו של טל ביום המכירה צילום: נוגה דודסון
רצינו להיות חלק בעצמנו
אחת מיוזמות המיזם, נוגה דוידסון מפדואל, מספרת: "חיפשנו איך לעזור בתחילת המלחמה. אמנם נכון שהבנים והבעלים שלנו היו מגויסים, אבל רצינו להיות חלק בעצמנו. כשיצרנו את המיזם הזה שמחנו לגלות כמה בשביל ההורים של טל זה ממש כמו מפעל הנצחה. מכירה של העגבניות שרי שהוא שתל וטיפח - זה משמח אותם כמו לקרוא תהילים לזכרו. זה מחזיק אותם מבחינה נפשית וזה מרגש מאוד".
פיג'מות משדרות ובצק קפוא מיוסי בכפר עזה
העגבניות שרי שטל עצמו שתל אמנם נגמרו ממש ביום שבו הסתיימה אמירת הקדיש לזכרו, יום ה-11 חודש לנפילתו. אך עם הזמן, המיזם צבר תאוצה, ואל מכירת עגבניות השרי הצטרפו עוד ועוד פריטים שהפכו לשוק אחד גדול. לצד ביצים ממושב יערה שמפונה מגבול הצפון, נמכרו גם פרחים מאביתר, פיג'מות משדרות, שמיכות מבני נצרים, בצק קפוא של יוסי - מכפר עזה, עוד ירקות מהעוטף, מצות מנתיבות ועוד שלל דברים. למיזם שהתחיל ביישוב פדואל, הצטרפו עוד ועוד יישובים שראו את ההצלחה, וכך יצא שמוצרי העוטף והיישובים המפונים נמכרו גם באורנית, אלקנה, נוף איילון, כפר אדומים, ברוכין, לשם, עלי-זהב ועוד רבים.
ביצים מיערה צילום: נוגה דודסון