ביום שישי האחרון ראינו את ההודעה של שר האוצר. הוא התגאה באישור החקיקה של ההטבות ליהודה ושומרון ל-64 יישובים שיקבלו את ההטבה רטרואקטיבית מינואר האחרון. אלא שהשר סמוטריץ' שכח עוד הבטחה אחת של הטבות מס, הבטחה שכבר תוקצבה ב-300 מיליון שקלים אבל איכשהו שום דבר לא זז, כשהכנסת תכף מתפזרת ונראה שההטבות יחכו לרצונה הטוב של הממשלה הבאה.
מאז תחילת חודש יוני נשמעה שוב ושוב ביקורת ציבורית רחבה על כך שבעוד שהממשלה קידמה במהירות הטבות מס לתושבי יהודה ושומרון, תושבי גבול הצפון - שנמצאים כבר כמעט שלוש שנים בחזית הביטחונית - נותרו ללא מענה. הביקורת לא נשמעה רק מהאופוזיציה. גם חברי כנסת מהקואליציה עמדו על דוכן הכנסת והבהירו שלא ייתכן שהצפון יישאר מאחור. ח"כ ינון אזולאי אף אמר במפורש שאין הצדקה לקדם את יהודה ושומרון בלי לתת מענה מקביל לצפון.
הביקורת הזו השיגה את מטרתה. שר האוצר התחייב בוועדת הכספים לקדם תיקון שייתן מענה גם ליישובי גבול לבנון. ההתחייבות לא נותרה בעל פה בלבד. היא עוגנה בהחלטת ממשלה מפורשת, שקבעה כי שר האוצר יקדם הצעת חוק ממשלתית לעדכון הטבות המס ליישובי גבול לבנון על בסיס קריטריונים אובייקטיביים ושוויוניים, ואף הקצתה לכך מקור תקציבי של 300 מיליון שקלים.
הממשלה ידעה לפעול בזריזות כשמדובר היה ביו"ש
כאן בדיוק מתחדד האבסורד. כאשר עלתה הצעת החוק להרחבת הטבות המס ליהודה ושומרון, הממשלה ידעה לפעול במהירות, לגבש עמדה, להניח הצעת חוק ולהעביר אותה. אבל כאשר הגיע תורם של יישובי גבול הצפון, לאחר כמעט שלוש שנים של מלחמה, פינוי ממושך ופגיעה כלכלית קשה - ההבטחה נשארה על הנייר. אין מדובר ביוזמה פרטית של חבר כנסת או בהצעה תיאורטית. מדובר בהחלטת ממשלה מחייבת, עם מקור תקציבי שאושר מראש. ובכל זאת, שום דבר לא קרה.
מציגים מצג שווא ולא לוקחים אחריות
ומאז? דממה. לא הונחה הצעת חוק. לא החל הליך החקיקה. לא פורסם לוח זמנים. למרות שהממשלה כבר קיבלה החלטה מפורשת, שום צעד ממשי לא בוצע. הסוגיה איננה יישוב כזה או אחר, וגם לא מצבו הסוציו-אקונומי של יישוב מסוים. הסוגיה היא האם מדינת ישראל מתכוונת לעמוד מאחורי התחייבותה לעשרות יישובי גבול הצפון, שתושביהם שילמו מחיר כבד במשך כמעט שלוש שנות מלחמה.
זו גם הסיבה שפנינו לראש הממשלה ולשר האוצר בדרישה לקדם באופן מיידי את הצעת החוק, כדי להשלים את החקיקה עוד במושב הכנסת הנוכחי ולמנוע את דחייתה לממשלה הבאה. לכן, במקום לקחת אחריות על העיכוב, מנסים כעת לייצר סיפור חדש: כאילו נעשה כל מאמץ, וכאילו גורמים אחרים הם שמנעו את קידום החוק. אלא שהעובדות אינן מתיישבות עם הטענה הזו. מי שהתחייב בפני ועדת הכספים לקדם את החקיקה, מי שהסכים לעגן את ההתחייבות בהחלטת ממשלה, ומי שהוטלה עליו האחריות להגיש את הצעת החוק - הוא גם מי שנדרש להסביר מדוע שלושה שבועות לאחר החלטת הממשלה עדיין אין אפילו טיוטת חוק אחת על השולחן.
הציבור דורש מעשים
בסופו של דבר, הציבור אינו בוחן הודעות לעיתונות ואינו מתרשם מתדרוכים. הוא בוחן מעשים. כאשר מדובר בהטבות מס ליהודה ושומרון - הממשלה ידעה לפעול במהירות, להביא חוק ולהעביר אותו. כאשר מדובר בתושבי גבול הצפון - אותם אזרחים שפונו מבתיהם, שניהלו חיים תחת אש, ושעדיין נאבקים להחזיר משפחות, עסקים וקהילות - פתאום הכול הופך למסובך, מורכב ובלתי אפשרי.
זו אינה שאלה של ימין או שמאל. זו שאלה של אמינות שלטונית. האם ממשלה יכולה להבטיח, להחליט, להקצות תקציב ולהטיל אחריות על שר - ואז פשוט לא לבצע? ההחלטה כבר התקבלה. התקציב כבר הוקצה. ההבטחה כבר ניתנה. עכשיו הגיע הזמן לקיים אותה.
הכותב הוא מנהל עסקים בקיבוץ חולתה.