בנט טוען שהוא ימין - המציאות מוכיחה אחרת

ראש הממשלה לשעבר, ויו"ר "ביחד" הטרי, נפתלי בנט, ניסה לשכנע השבוע את כולם בדבר אחד - שלא משנה מה עשה בעבר, למי שיקר ועם מי הקים ממשלה - הוא עדיין ימין. "יותר ימין מביבי", יש לציין. מלבד ההשוואות הבלתי פוסקות לנתניהו למרות המיתוג העצמי כ"משהו חדש", נראה ששורת הפעולות האחרונות שנקט בהן בנט מוכיחה שהוא הרבה דברים - אבל ימין הוא לא אחד מהם.

המצביעים החדשים לא ימצאו את עצמם עם בנט

בשבוע האחרון יצא בנט בשורת פוסטים, ציוצים וריאיונות בהם ניסה להבהיר שהוא הימין האמיתי בניגוד לממשלת "ימין על מלא", כדוגמת פוסט ארוך ברשתות החברתיות בו מנה את כל היתרונות שיש לו על פני ממשלת נתניהו בסקטור הזה. יש לציין כי אפשר וראוי לבוא לממשלה ולראש הממשלה נתניהו בביקורת על הרבה נושאים, אבל בנט עצמו - שמתיימר להביא את קולות הימין לגוש מתנגדי נתניהו - צריך לחשב מסלול חדש, ומהר, אם הוא רוצה שאכן זה יקרה.

כי כרגע במצב הנתון, ישנם המון מצביעים המשתייכים לימין, אבל לא מוצאים את עצמם עם הממשלה הנוכחית. לא נוח להם עם השתמטות החרדים, והם משליכים, ובצדק, את האחריות לשבעה באוקטובר על ראש הממשלה נתניהו - כולל ביקורת על הגזרות שנותרו פתוחות בכל אחד מגבולותינו. בנט מיתג את עצמו כמשהו חדש, אבל אז תקע אצבע בעין לאותם מצביעי ימין בשורת מהלכים שמזהים אותו דווקא עם הצד השני של המפה הפוליטית, פשוט בגלל העובדה שהוא הכניס אליו גורמים שבימין מטילים עליהם וטו.

חיבורים שלא עוברים בגרון

זה התחיל בחיבור עם היועץ ליאור חורב שיסייע לו לנצח בבחירות, על אף שחורב מזוהה עם השמאל ואף אמר על בנט בעבר כי הוא "אפס מאופס". משם זה המשיך לקרן טרנר שלמרות הכחשותיה מזוהה עם אחים לנשק, וכן חיבור עם עמי אשד שזכור לכל איש ימין מתמיכה לא מסותרת בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית.

משם זה המשיך כמובן לחיבור עם "האח המיתולוגי" יאיר לפיד - חיבור שנעשה בלי שום אידיאולוגיה משותפת ונבע מהעובדה הצינית והפשוטה שלפיד מתרסק בסקרים בעוד איזנקוט נושף בכיפתו של בנט. ועם כל זה, ולמרות שבמסיבת העיתונאים הוא טען כי הם "באים לתקן" ו"שואפים לחיבור ואחדות" - בנט המשיך בחרמות כאשר לא התראיין לערוץ 14, ובעיקר המשיך לענות לכל שאלה בשתי המילים שמאפיינות כל מנהיג בלי אידיאולוגיה: "אבל נתניהו".

מצביעי הימין לא מחפשים סיסמאות

בסופו של דבר, השאלה איננה אם נפתלי בנט יודע להציג את עצמו כימין - אלא אם הוא מוכן גם לפעול בצורה כזו כשזה באמת עולה לו במחיר פוליטי. עד עכשיו, הרקורד שלו מצביע על פער ברור בין ההצהרות לבין ההחלטות, כמו מה שכבר התרגלנו לקבל ממנו בשנים האחרונות: בין מיתוג של "ימין אמיתי" לבין מדיניות של פשרות, חיבורים בלתי טבעיים והימנעות מצעדים שהיו מגדירים אותו באופן חד בצד הזה של המפה.

מצביעי הימין, במיוחד אלה שמחפשים אלטרנטיבה לבנימין נתניהו, לא מחפשים עוד סיסמאות, אלא עקביות. וכשמחברים את חוסר האמון מימין בגלל ההבטחות הריקות לחוסר האמון משמאל של אלו שעוד זוכרים את בנט כמנכ"ל מועצת יש"ע וכמי שהכניס כפייה דתית למערכת החינוך לדבריהם, מבינים שככל הנראה ראש הממשלה לשעבר עתיד למצוא את עצמו שוב בעמדה אליה הוא כבבר רגיל - עם סקרים מחמיאים בערוצי החדשות, אבל עם מספר מנדטים זעום ביום הבוחר.