אפשר לגרום לחרדים להתגייס גם בלי כפייה, זה תלוי בדבר אחד

בשבת האחרונה פורסמה חוברת התומכת בחוק הפטור מגיוס, כשהטענה המרכזית שלה ברורה: אי אפשר לגייס חרדים בכפייה. על כך יש הסכמה לא מבוטלת. גם מי שמתנגד לחוק כפי שהוא מנוסח כיום לא חולם על משטרה צבאית בפתחי ישיבות, ולא רוצה לראות צעירים נגררים לבקו"ם בכוח כשאיום על מעצר מרחף על צווארם. אבל מכאן ועד תמיכה אוטומטית בחוק המוצע המרחק גדול.

אפשר, ורצוי, להחזיק בשתי עמדות במקביל. אפשר להתנגד לגיוס בכפיית מאסר, ובו בזמן להתנגד לחוק הגיוס הנוכחי. לא כל מי שמתנגד לכפייה תומך בחוק, ולא כל מי שמתנגד לחוק מבקש כפייה. השיח שממהר לייחס כוונות זדון לצד השני הוא שיח לא ענייני, והוא לא מקדם אותנו לשום פתרון.

לחייב את הקהילה החרדית להביא מתגייסים

אכן, גם לדעתי אי אפשר לגייס חרדים בכפייה, אבל בהחלט אפשר, ואף חובה, לחוקק חוק שמחייב את הקהילה החרדית להביא מתגייסים, וישית תמריצים וסנקציות כלכליות שיגרמו לקהילה החרדית להביא אותם. זו אינה כפייה אלא חובה אזרחית, וכדי שהיא תצליח היא חייבת להיות חכמה. בשלב הראשון, החוק יאפשר פטור ללומדי תורה אמיתיים. כן, זאת פשרה. אבל בלי פשרות לא תהיה הרחבת שורות, ולא יהיה גיוס בכלל.

הדרישה פשוטה: חובת גיוס על מי שאינו לומד תורה, בהוראת מנהיגי החרדים. ההתנגדות לחוק הגיוס כפי שהוא מוצג כיום נובעת מהסיבה שהוא אינו מפריד בין לומדי תורה לשאינם לומדי תורה, ולא נותן תמריץ להנהגה החרדית לעשות את ההפרדה הזאת. כלומר, אכן איומי מעצר לא יביאו חרדים לבקו"ם, אבל איום של סנקציות כלכליות יביאו לכך שההנהגה החרדית תבקש להפריד בין לומדי תורה לשאינם. כל מי שלא לומד תורה יתגייס לצבא ויאפשר ללומדים האמיתיים והרציניים ללמוד בנחת, כלכלית ומוסרית.

האכיפה על הישיבות נראית יותר כמו בדיחה מאשר מנגנון רציני

מה שקורה זה שהמנגנון שמוצע בחוק לא בודק מי לומד, אלא מי רשום, אבל כולנו כבר יודעים שאפשר להיות רשום בישיבה בלי ללמוד תורה בפועל. מהמציאות הזו החוק מתעלם לחלוטין. ההפרדה היחידה שהוא יוצר היא בין מי שמופיע ברשימות לבין מי שלא, ולא בין מי שראוי לפטור לבין מי שלא. מה גם שאין קריאה חרדית ברורה שמי שלא לומד תורה עליו להתגייס. מה אנחנו צריכים להסיק ממנגנון מחורר ומהנהגה שלא קוראת בקול ברור שצבא זה חובה למי שלא לומד תורה?

קבלת הפטור מבוססת על הצהרת נאמנות של מקבלי הפטור עצמם, ולא על אישור מגוף אובייקטיבי. האכיפה על הישיבות נראית יותר כמו בדיחה מאשר מנגנון רציני, ומאפשרת לראשי הישיבות להצהיר על לומדים כאוות נפשם, במנותק מהמציאות, תוך סיכוי אפסי להיתפס ואם ייתפסו אז מוטל עליהם קנס לא משמעותי על הדיווח הלקוי. הגדרת חרדי לצורכי מכסות הגיוס כוללת אלפי חרדים לשעבר וציונים דתיים, מה שמנפח מספרים על הנייר ומרוקן את החוק מתוכן.

הרדידות בשיח וההתחמקות מדיון אמיתי לא יקדמו גיוס

זהו מנגנון מחורר, שלא יוביל להשגת מטרת החוק, גיוס חרדים שאינם לומדי תורה. על זה צריך לבקר, ואת זה צריך לתקן. ויש דרכים לעשות זאת, דרכים שגם הציבור החרדי יוכל להסכים להן, אם רק יתקיים דיון רציני ואם ידונו לגופו של עניין - האם החוק באמת מביא למטרה שלו, והאם הנציגות החרדית בעלת מוטיבציה לגיוס או שהם הופכים את הישיבה למקום מסתור מגיוס.

אי אפשר לפסול כל קריאה לשיפור החוק רק מפני שיש מי שמנסים לרתום את סוגיית הגיוס למטרות פוליטיות. קריאה עניינית לתיקון מנגנון כושל אינה זהה לניסיון להפיל ממשלה. הרדידות בשיח וההתחמקות מדיון אמיתי לא יקדמו גיוס, לא הרחבת שורות, לא ביטחון ולא צדק. חייבים לדבר גם על מהות החוק וגם על הפעולות שהחוק מציע כדי לקיים אותה. צריך להפסיק לחפש "מה המניע האמיתי של המתנגדים לחוק" ופשוט לדון מה נכון.

הכותב הוא ממובילי פורום המילואימניקים הדתי לאומי