בימים אלה, בעוד התותחים רועמים ובשורות קשות מציפות אותנו מידי יום, אנו עדים לעיסוק חסר תקדים בתחום בריאות הנפש. מלחמת חרבות ברזל המתמשכת מציבה בפיננו אתגרים נפשיים לא קלים, החל מהתמונות הקשות שעוברות ברשת מאז ה-7 באוקטובר ועד לשכול האישי והלאומי ואפילו הטילים והאזעקות שמעוררים פחד ובהלה בקרב רבים. היום, יותר מתמיד, ברור לנו שאין "חזקים" ו"חלשים" – כולנו פגיעים. הטראומה עשויה לפגוש את כולנו, מחיילים קרביים ועד ילדים בממ"דים. לכן דווקא עכשיו, כשההכרה בצורך בטיפול נפשי הפכה לברורה מאי פעם, יש לנו הזדמנות אמיתית לשינוי השיח ולהפחתת הסטיגמה המרחפת מעל מחלות הנפש.

לסטיגמות השונות על מחלות נפש שורשים היסטוריים עמוקים. בעת העתיקה, רווחה האמונה שמחלות נפש הן תוצאה של השפעת רוחות רעות, והשיגעון נחשב לעונש מהאלים. כתוצאה מכך, חולי נפש נתפסו כמי שיש לגרש מהם את הרוחות ולהביא להם מזור. בימי הביניים, המצב החריף ומחלה נפשית נתפסה כסימן לברית עם השטן, מה שהוביל למרדף אחר חולי נפש כמו אחר עוסקים בכישוף. רבים מהם הועלו על המוקד, תוך האשמתם בתקשורת עם כוחות אפלים. תקופת הרנסנס לא שינתה משמעותית את היחס כלפי חולי נפש. הם נכבלו בשרשראות והושפלו בפומבי, לעיתים למטרות בידור. למרות התחלתה של חשיבה מדעית ורפואית, ההכאות והעינויים היו שיטות נפוצות לטיפול. לאחר המהפכה הצרפתית, חלה שינוי משמעותי ביחס אליהם – פיליפ פינל, רופא צרפתי, שחרר את החולים מכבליהם וייסד גישה הומאנית לטיפול בחולי נפש.

השיח עדיין טעון ומעורר מבוכה

אך גם היום עדיין קיימות סטיגמות כלפי חולי נפש. בעוד שאנו חשים בנוח לדבר על מחלות גופניות כמו סרטן או סוכרת, כאשר מדובר במחלות נפשיות – השיח עדיין טעון ומעורר מבוכה. עד לפני כמה שנים, אדם שהתמודד עם דיכאון או חרדה נאלץ להסתיר זאת, מחשש לתגובות החברה. בעוד שבשיחה יומיומית במשרד קל לדבר על הפחתת סוכר בשל נטייה תורשתית לסוכרת, אף אחד לא יעלה בחופשיות את נושא ההתמודדות עם סכיזופרניה תורשתית.

יחד עם זאת, חל שינוי איטי אך עקבי בחברה המערבית ובתוכה בחברה הישראלית. יותר ויותר אנשים, כולל ידוענים, משתפים על התמודדותם עם דיכאון, חרדה וטראומות. אם בעבר מרשם לתרופות פסיכיאטריות היה מתקבל בלחש, היום אנשים מדברים על זה יותר בגלוי. השינוי הזה חיובי, אך הסטיגמה עדיין לא נעלמה. תעיד על כך נטייתם של אנשים לפנות לרופא משפחה כדי לקבל מרשם לנוגדי דיכאון או חרדה, במקום לפנות ישירות לפסיכיאטר, מתוך חשש של מה יגידו.
יום בריאות הנפש העולמי שצוין בשבוע שעבר במקביל לציון שנה לפרוץ המלחמה סיפק לנו הזדמנות טובה לשינוי תפיסתי ביחס למחלות נפש. מלחמת חרבות ברזל הינה אבן דרך משמעותית בשינוי היחס כלפי מתמודדי נפש. אם במלחמות העבר לא הייתה התייחסות משמעותית לטראומה ולפוסט טראומה, כיום חייל קרבי בסדיר או במילואים, לרוב, לא יחזור הביתה לפני פגישה עם קב"ן.

הציבור מבין שמדובר בהתמודדויות נפשיות שאינן "אות קלון" או סיבה לנידוי חברתי

זהו ביטוי מובהק לתפיסה המקצועית שהתפתחה בשנים האחרונות ומבטאת את חשיבותם של הטיפולים הנפשיים וזיהוי מוקדם של פגיעות נפשיות, כמו גם את ההבנה הגוברת בצורך לטפל בנפש בדיוק כפי שמטפלים בגוף. גם במרחב האזרחי חל שינוי. דיכאון, חרדות ופוסט טראומה הם נושאים שיותר מקובל לדבר עליהם בציבור מאשר בעבר. הציבור מבין שמדובר בהתמודדויות נפשיות שאינן "אות קלון" או סיבה לנידוי חברתי. עם זאת, יש עדיין מחלות נפשיות קשות שנמצאות תחת טאבו, ועדיין קיימת סטיגמה בנוגע להתמודדויות נפשיות רבות. הסטיגמה הקיימת משפיעה גם על אופן הפנייה לטיפול. רבים עדיין חוששים לפנות לפסיכיאטר, למרות שמומחה זה הוא הגורם המתאים ביותר לטיפול בבעיות מורכבות. כל אחד זקוק לטיפול שונה, בהתאם למכלול שיקולים נפשיים, גופניים, חברתיים ועוד. פנייה לרופא משפחה לא תמיד מספקת את הפתרון הטוב ביותר, ולכן רצוי להפנות את האנשים למטפלים המתאימים, בין אם פסיכולוגים או פסיכיאטרים מומחים בתחום.

עלינו לנסות להפחית את הסטיגמה ככל האפשר ולהשקיע בבריאות הנפשית שלנו בייחוד בעת המלחמה המתמשכת. אסור להמתין, במיוחד כאשר אדם מרגיש ירידה בתפקוד, עליו לפנות לטיפול מוקדם ככל האפשר. מחקרים מראים כי שילוב בין טיפול תרופתי לפסיכותרפיה הוא היעיל ביותר, ויש להתגבר על הבושה או החשש מפני הפנייה למומחים.

יש צורך בשיפור משמעותי

לצערי, מערכת הבריאות הנפשית בישראל נמצאת בעומס רב, עוד מלפני פרוץ המלחמה, וביתר שאת לאחריה. מוטב שהשינוי החיובי שהחל ביחס אל מחלות נפשיות יבוא לידי ביטוי גם בפיתוח והשקעה ממשלתית בהתאמת מערכת הבריאות לסיטואציה. יש צורך בשיפור משמעותי – הן בתגבור כוח האדם והן בפיתוח שירותי התמיכה הקיימים.

בסופו של דבר, בריאות הנפש חיונית לחיינו. לכן עלינו להמשיך במגמת השינוי, לפתוח את השיח ולפעול ליצירת חברה מקבלת יותר, שתוכל להעניק טיפול לכל אדם באשר הוא, מבלי לעמוד בפני מחסומי בושה או סטיגמה. כולנו חווים רגשות קשים מדי פעם, אך כאשר הקשיים הופכים להיות כרוניים ומשבשים את חיי היום-יום, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. טיפול נפשי מותאם מציל ומשפר חיים – כדאי שנזכור זאת בכל יום מימות השנה, ולא רק בימים מיוחדים כמו יום בריאות הנפש העולמי.

הכותב הוא ראש חטיבת בריאות הנפש במרכז האקדמי לב