עוד רגע מתחילה שנת לימודים, יצא לי בשנים האחרונות להכיר (מאחורי הקלעים) גם את החינוך הממלכתי וגם את הדתי ויש תובנה אחת שהתבהרה לי במשך השנים ואני רוצה לשתף כאן. יש משהו במערכת החינוכית הדתית שפעמים רבות הופך אותה להרבה פחות נעימה, כזו שיוצרת אצל התלמיד אנטיגוניזים ותחושה לא נוחה. זה קורה בעיקר בגלל השיפוטיות.

אם תלמיד בבית ספר לא דתי נבחן על הידע שלו תלמיד במסגרת הדתית כל הזמן נבחן גם על הזהות שלו, מרגע שהוא נכנס בין כותלי בית הספר האמונה שלו עומדת למבחן, התפילה שלו עומדת למבחן, הלבוש שלו עומד למבחן, הוא נדרש לא רק ללמוד תנ"ך אלא להזדהות עם התנ"ך, לא רק ללמוד תלמוד אלא גם להזדהות עם התלמוד. זה קורה גם מבלי שבית הספר יהיו מודעים או יצהירו על כך, בהגדרה של המעשה החינוכי במוסד הדתי נמצא סל שלם של ערכים, מעשים ומחשבות שהוא מבקש להקנות, דמות הבוגר האידאלי תמיד מרחפת בחלל האוויר ומשמשת מקור השראה ומקור השוואה.

על הרקע הזה גם תפקידו של המחנך הוא מורכב הרבה יותר, הוא לא רק מלמד הוא אמור לסחוף, הוא לא רק מעביר אינפורמציה הוא צריך לחבר, הוא לא רק מקור ידע אלא אמור להיות מקור סמכות ומודל לחיקוי, גם המורה בבית הספר הדתי כל הזמן עומד למשפט, כיסוי הראש של המחנכת לדוגמא ואורך השרוולים שלה הוא עניינה של כל המערכת.

איך יוצאים מהפלונטר הזה אני לא בטוח שאני יודע, חינוך לערכים ועל אחת כמה וכמה חינוך שמבקש גם להטמיע זהות דתית חזקה עליו שיעמיד בפני חניכיו מראה שלא תמיד תהלום את סולם הערכים והאמונות שהם מחזיקים בהם, אלא תבקש מהם להגביה את הרף, לעלות ולהתעלות. מה שכן אפשר לעשות זה להפחית את המינונים, פחות שיפוטיות, פחות אידאלים חד משמעיים וכתובים מראש, יותר הקשבה, יותר רכות, יותר סבלנות. יותר הצעות של מספר דרכים בתחום שנוגע לפנימיותו של אדם ופחות דרישות, יותר הזמנה למפגש ופחות תביעה לא מתפשרת ומעל הכל להיות ער לרגישות שיש כאשר אנחנו עוסקים בשאלות של זהות (כל זה לא אומר שלא לדרוש מאמץ, עמידה בכללים וידע) כל אלו בסופו של דבר יכולים להוביל לעניות דעתי את מערכת החינוך הדתי למקום נעים הרבה יותר, עמוק ומעמיק הרבה יותר ולא פחות מכך למקום רחב ומכיל הרבה יותר, כזה שנותן מענה לציבורים רבים שלא מרגישים בנוח לנוכח המבטים או עיקום האף שהמערכת (גם בלי כוונה) מפנה כלפי ילדיהם, כלפי משפחותיהם וכלפי אורחות חייהם.

הכותב הוא מפתח תוכן בחל”ד מפעלים חינוכיים