בעוד פחות משבועיים ייערכו בחירות למועצת הרבנות הראשית. בחירות אלו מתקיימות מדי חמש שנים. בעלי זכות הבחירה הם רבנים ונציגי ציבור נבחרים. ברור לכל מי שעיניו בראשו שלא מדובר על תהליך נטול פוליטיזציה, בלשון המעטה, מתחילתו ועד סופו. גם די ברור, בהתחשב במבנה הקואליציה הנוכחית, שהנטייה הפוליטית של אותם רבנים ונציגי ציבור בגוף הבוחר יהיה נוטה לכיוון העולם החרדי וש"ס. 

זה כנראה מה שגרם לגורמים בבית היהודי להחליט לחתום על דיל עם נציגים מהמפלגות החרדיות. על פי הדיל ייבחרו למועצת הרבנות הראשית שוב אותם רבנים שכיהנו בה בחמש השנים האחרונות. חמש שנים, אמרנו? סליחה, עשר שנים. שכן, לפני חמש שנים, בבחירות הקודמות למועצת הרה"ר, נחתם אותו הדיל בדיוק. כלומר, אותם רבנים יישבו במועצת הרבנות הראשית, על פי התכנון הנוכחי, למשך שלוש קדנציות. כלומר, חמש עשרה שנים! 

ארבעה מהרבנים העומדים לבחירה מחודשת עברו את גיל השמונים, ויסיימו את הקדנציה הזאת, בעז"ה בבריאות טובה, כשהם נושקים לגיל תשעים. עוד כמה רבנים מתקרבים עתה לגיל שבעים וחמש ויסיימו את הקדנציה כשהם נושקים לגיל גבורות. 

הרב היחיד שייבחר לראשונה על פי הדיל יהיה הרב הטרי של העיר נשר, שיחליף את הרב אברהם יוסף שנבחר בשתי מערכות הבחירות האחרונות, אך לא יכול להיבחר שוב מכיוון שהורשע בפלילים. הרב של נשר, הרב יצחק לוי, הוא צעיר מגיל ארבעים. הרב הצעיר ביותר אחריו, מבין אלו שנבחרים עפ"י הדיל, מבוגר ממנו כמעט בעשרים וחמש שנה. 

כמובן שהגיל אינו מעיד על הכל. בודאי יש רבנים מבוגרים, גם מבין חברי המועצה, שעושים מלאכתם באמונה ושהמועצה בודאי מתברכת מנוכחותם. אבל אפשר היה לצפות שאחרי שתי קדנציות יתאפשר גם לרבנים אחרים להתמודד, ולרבנים הנוכחים לעמוד בבחירות לא מדומות. 

גם אם תפקוד המועצה היוצאת היה מיטבי, היה אפשר לצפות לרצון לראות במועצה דם חדש שיביא נקודות מבט חדשות על האתגרים הנצבים בפני הרבנות הראשית. לכאורה, זה אינטרס של כל המגזרים, להצמיח הנהגה רבנית לדור הבא. אבל כנראה שלפוליטיקאים שלנו לא אכפת. 
לאור המציאות הזאת, מה היה יכול להוביל את נבחרינו להסכים לדיל כה מביש? 

נדמה שמה שעומד בבסיס הדברים הוא הפחד מהפסד. אם הגוף הבוחר נוטה לכיוון ש"ס, ייתכן מצב שלא ייכנס אף נציג של הציונות הדתית. חוסר הרצון לראות רבנים המזוהים עם הציונות הדתית כמו הרב שמואל אליהו או הרב יעקב שפירא מודחים ממועצת הרבנות הראשית, לטובת רבנים נוספים המקורבים למשפחת יוסף או דרעי, יכול להסביר חתימה על דיל כזה. ואף על פי כן, אני סבור, שאי אפשר לשתף פעולה עם מהלך מביש כזה. צריך לקבל את הכללים הנמצאים בחוק, לשחק לפיהם, ולא למנוע כל התמודדות. 

יש האומרים שהמהלך נועד למנוע כניסה של רב מהצד הדתי-ליברלי למועצת הרה"ר. כאן נראה לי שמדובר בחשש סרק. הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא כה נמוך (לצערי, יש להודות), וגם אם הוא יקרה, קשה לראות איך בכלל יהיה לרב כזה השפעה בתוך מועצת הרה"ר. 

לכאורה, כל תתי המגזר הציוני-דתי אמורים להסכים שהדיל הזה הוא מביש ולא תורם. אלה שרוצים לראות ברבנות הראשית הנהגה רלוונטית, מן הסתם רוצים לראות את המועצה פעילה ומתחדשת. וגם אלה שחושבים שאין שום אפשרות להבריא את מוסד הרבנות הראשית החולה, לכאורה יעדיפו לא לקחת חלק בהריגה בידיים על ידי תמיכה בדיל כזה. 

הרב אלי בן-דהן, פיקח אתה! מה ראית לשטות זו?