לאחר שלוש שנים של דיונים, שופטי בג"ץ הורו היום (ג') על ביטול "חוק ההסדרה" שנועד להכשיר בנייה בהתיישבות ביהודה ושמרון על קרקע פלסטינית פרטית על ידי הפקעת זכויות השימוש בקרקע מהבעלים הפלסטינים, בטענה שהחוק 'אינו חוקתי'. כזכור, החוק עבר בכנסת בפברואר 2017, אך הוקפא על ידי בג"ץ עד הכרעה בעתירות שהוגשו נגדו.
הדיון נעשה בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ההכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים לעומת דעת המיעוט של השופט נעם סולברג. בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו.
נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות ציינה כי "חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, וזאת בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית. אין מדובר בהסדר שהוא 'עיוור' לקבוצת הניזוקים שיפגעו מיישומו אלא בהסדר הפוגע ביודעין ובאופן בלתי שוויוני בזכות הקניין של תושבי האזור הפלסטינים בלבד והוא מעניק בכורה לאינטרסים הקנייניים של המתיישבים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ'תושבים מוגנים'".
מנגד, השופט סולברג שהיה כאמור בדעת מיעוט, ציין כי "בצד בקשתה לאמץ את עמדת הממשלה ולדחות את העתירות, ביקשה הכנסת, למיצער, לשרטט קווים מנחים לתיקון החוק כדי שיעמוד בביקורת השיפוטית". לפיכך הציע השופט סולברג לצמצם את הגדרת המונח "התיישבות" כך שלא יכלול שטחים חקלאיים ושטחי ייצור, שפינויים אינו דומה לפינוי בית מגורים, וכן הציע לצמצם את הגדרת המונח "מדינה" למוסדות השלטון המרכזי בלבד ולא לכלול בהגדרה את מוסדות השלטון המקומי ואת הגופים המיישבים".
בתוך כך, השופטים הורו כי הממשלה ומטה בנימין ישלמו 30,000 שקלים על הוצאות העותרים ושכר טרחת עורכי הדין בשתי העתירות שהוגשו בנושא.