עזריה פטגו, פעיל חברתי ואיש חינוך, בן העדה האתיופית השתתף אמש (ג') בהפגנות של בני הקהילה נגד הריגתו של בן העדה- טקה סולומון ז"ל, וסיפר כי חלקים בחברה הישראלים מעורבים ותומכים בקהילה, בעוד ישנם כאלו שאינם מבינים את התסכול בחיים של נער אתיופי בישראל.
מה יש לך להגיד על גילויי האלימות שהתרחשו בהפגנות?
"אני לא רוצה להתמקד באלימות שלא היתה, אלא על הצער והכאב של אותם מאות צעירים ובני הקהילה, שהיו נוכחים בהפגנה, שמרגישים שהם לא יכולים לצאת מביתם כמו כל ילד נורמלי. ילדים שלא מעבירים את הילדות שלהם בחוויה כמו כל ילד. כל פעם נתפסים ע"י שוטרים ונחקרים, וכך נפתחים תיקים וזה הדבר הכי מצער וכואב".
"זה עוד לפני שאני מדבר על רצח הנערים האתיופים כמו סולומון טקה שלשום, יהודה ביאדגה לפני כשנה ועוד אחרים. אלו דברים מזעזעים ובזה צריך להתמקד. האלימות שהיתה אתמול היא משהו שולי, ואינה משקפת את אותם האנשים שבאו להפגין ולמחות נגד שיטור היתר שיש נגד הקהילה האתיופית", הוסיף פטגו.
פטגו, נשוי עם שמונה ילדים מתגורר בקריית גת, בטן מלאה על התקשורת והחברה הישראלית: "אותם מתייפייפים בחברה הישראלית שאומרים ש'היינו איתכם עד עכשיו, אבל איבדתם את האמון שלנו בגלל האלימות ואנחנו לא תומכים בכם'- אני שואל אותם מתי הם באמת תמכו בנו? מתי הם יצאו להפגנה בשבילנו? אותם אלו שעמדו שם שעה שעתיים בפקק, יצאו אחרי 5 דקות מהמכונית והטיחו במפגינים מילים קשות מאוד וגזעניות".
חוסמים כבישים. מחאת יוצאי אתיופיהצילום: פלאש 90. תומר נאוברג
כל הסרטונים והפרסומים שיצאו מההפגנה גורמים לחוסר הלגיטימיות שלה, ואולי אפילו לכעוס על בני הקהילה
"אני נגד אלימות, ונשארתי עד סוף ההפגנה כדי למנוע אלימות כזו, אבל עם זאת התקשורת והחברה הישראלית מעדיפה לראות את אותם נערים מתוסכלים שזורקים אבנים ולא את המהות. אני מוכן לעמוד שבוע בפקק אבל שלא ירצח עוד נער. אני מוכן לעמוד בפקק אבל שהילד שלי ירגיש בטוח ויוכל לצאת לפארקים בלי פחד".
פטגו כועס על משטרת ישראל: "אני לא מאשים דווקא את השוטר הזה שרצח, הוא מייצג קבוצות בחברה שבמקום להבין שהיה כאן רצח ואלימות שנמשכת הם בוחרים להראות את אותם מכוניות. זה הדבר הכי חשוב?".
"הדבר המהותי זה רצח הנערים וששום שוטר לא הועמד לדין- זה לא הגיוני. הנערים האלו לא נרצחו במלחמה אלא בתוך השכונה ליד ביתם- על זה אין שום דיון. יש פה צביעות של החברה. השוטר יישם את מה שהחברה משקפת לו. אנחנו צריכים לחשוב איך מונעים את הרצח הבא. אותם אנשים שיושבים מאוחרי מקלדת וכותבים פוסטים נגד ההפגנה של קהילה הם צבועים. אני גר בקריית גת, כמה פראנג'ים (לבנים) היו בהגנה בפלוגות? ראיתי בודדים בלבד. זה קל לשבת בבית להגיד 'אני מזדהה, אבל אני נגד האלימות של האתיופים'. האלימות הזו לא משקפת את מה שהיה שם. היה שם שקט והיו בודדים שהתנהגו אחרת. נוח למצוא אלימות ומשהו קיצוני."
מה צריך לקרות כדי שזה לא יחזור?
"אני מאמין בחינוך. אני מעביר סדנאות בבתי ספר, וכשאני שואל תלמידים 'מה הם יודעים על יהודי אתיופיה'? אני שומע דברים מאוד מזעזעים כמו שמות גנאי-כושי, מסכנים ועניים. התפיסות האלו, שלא משקפות כלל את יהודי אתיופיה, כנראה זה מה שהם לומדים בבית, בחברה ובתקשורת. סיימתי לא מזמן תואר שני בניהול מערכות חינוך במכללות אורות ישראל, והסברתי למורים שלמדו איתי שצריך לחנך שיהודי אתיופיה באו לכאן מתוך ציונות והיו מוכנים לגור בכפרים באתיופיה, ולא בערים מפותחות כמו שיש בישראל, כדי לשמור על הזהות היהודית שלהם. הם היו מוכנים לא לקבל השכלה, מתוך בחירה הם לא שלחו את ילדיהם לבי"ס כדי לשמור על הזהות. היהודים באתיופיה האמינו שיבוא יום והם יעלו לארץ. בהזדמנות הראשונה שניתנה להם, הם עזבו את הכל והתחילו לצעוד ברגל לעבר ארץ ישראל. באתיופיה כינו אותנו-פאלאשים (פולשים) ואמרו לנו שהמקום שלכם לא פה, אך היהודים עמדו איתנים מאות שנים כדי להגשים את החלום".