אחרי מסע של אלפי קילומטרים ובצלילה עמוקה לאורך חלק ניכר מהדרך, הצוללת השישית של חיל הים הישראלי הגיעה הערב (ד') לישראל. אח"י דרקון עשתה את דרכה מהמספנות בגרמניה במשך 25 ימים, דרך תעלת קיל, מיצר גיברלטר והים התיכון, כשהיא מבצעת את רוב מסלול השיט מתחת לפני המים.
אירופה מנעה את הגעת הצוללת
אלא שהגעתה לישראל מגיעה על רקע עיכובים משמעותיים בפרויקט: לפי דורון קדוש, אמברגו שהטילו מדינות אירופיות בשנתיים האחרונות עיכב את הפרויקט במספר חודשים. דנמרק ונורווגיה לא אפשרו לצוללת להיכנס לנמליהן לצורך צלילות ניסוי, כפי שנעשה בעבר, ובמקביל קנדה וצרפת הטילו מגבלות על מכירת מערכות לגרמנים בשל העובדה שהצוללת מיועדת לישראל.
העיכובים אינם מסתיימים באח"י דרקון. לפי הדיווח, האמברגו שעדיין נמשך משפיע גם על פרויקט הצוללות הבא של חיל הים - סדרת דקר. במערכת הביטחון כבר מקדמים דרישה לרכישת שתי צוללות נוספות, שביעית ושמינית במספר, בין היתר על רקע התעצמותם הימית של צבאות באזור. גלי צה"ל דיווחו השבוע כי במערכת הביטחון סבורים ששש צוללות לא יספיקו לצורכי חיל הים.
שהייה במרחק יותר משבועיים
במקביל לחשיפת הצוללת החדשה, בחיל הים חושפים יכולות שהופעלו במהלך המלחמה הרחק מחופי ישראל. לפי הדיווח, כלי שיט של החיל פעלו במשך שבועות במרחב ים סוף, סמוך לחופי אויב, מבלי להתגלות. בחיל הים אומרים כי ספינות טילים מסוגלות לשהות יותר משבועיים בזירה רחוקה, לאסוף מודיעין ובמידת הצורך גם לפגוע במטרות. חלק מהפעילות המבצעית של החיל בחודשים האחרונים, כולל פעילות באמצעות צוללות, התבצעה במרחק של כ־3,000 קילומטרים מישראל.
ההתפתחויות הללו מגיעות גם על רקע האיום החות'י באזור באב אל־מנדב והחשש מפגיעה בחופש השיט לישראל. בצה"ל סבורים כי נדרשת יכולת לפעול במרחב ולפתוח את המיצר במקרה של ניסיון להטיל עליו סגר. במקביל, חיל הים מגבש תוכנית התעצמות רחבה הכוללת צוללות נוספות, כלי שיט חצי־אוטונומיים וכלים בלתי מאוישים למשימות סיור ואיסוף מודיעין. הרמטכ"ל קבע כי החיל נדרש להיבנות כ"זרוע אסטרטגית" נוספת של צה"ל, לצד חיל האוויר.