אחרי יותר מחמש שנים בכנסת, חברת הכנסת מיכל וולדיגר נפרדת היום (ד') מהזירה הפוליטית הארצית. בפוסט אישי שפרסמה היא הודיעה כי לא תכהן בכנסת הבאה, אך הדגישה כי מבחינתה מדובר בסיומו של פרק ולא בסיום הדרך הציבורית.
"רציתי מאוד"
וולדיגר סיפרה כי לקראת הבחירות הפנימיות בציונות הדתית התלבטה אם להתמודד ולהיאבק על מקומה או לפרוש. "לא שלא רציתי להמשיך בכנסת. רציתי מאוד. אולי יותר מכל זמן אחר", כתבה. לדבריה, היא קיוותה שהעשייה שלה לאורך השנים - החוקים שקידמה, התקציבים שהביאה, הרפורמות והמאבקים למען אזרחים ומשפחות - יביאו אותה למקום גבוה ברשימה.
אלא שבפועל, היא לא הצליחה להתברג במקום גבוה מספיק, ולאחר השיריונים והחיבור עם זהות הבינה כי לא תיכנס לכנסת הבאה. למרות זאת, וולדיגר ביקשה מיו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' להציב אותה בסוף הרשימה. "אני בציונות הדתית. עם המפלגה הזו, עם הבית הזה, עם האנשים החשובים, הערכיים, המאמינים והטובים האלה", כתבה, והבהירה כי את המשך שליחותה תעשה בזירה אחרת.
"הפלטפורמה משתנה - השליחות לא"
בפוסט הפרידה התייחסה וולדיגר גם למאבק המרכזי שבו עסקה בכנסת - בריאות הנפש, רווחה, משפחה וחוסן חברתי. לדבריה, במהלך השנים היא הבינה שלא מספיק לפעול לשינוי המערכות עצמן, אלא יש צורך גם לשנות את סדרי העדיפויות הפוליטיים. "הבנתי שיש עוד משהו שצריך לתקן. לא רק את המערכות. גם את סדרי העדיפויות הפוליטיים", כתבה.
וולדיגר טענה כי נושאים חברתיים והומניים אינם מקבלים בימין ובציונות הדתית את המקום הראוי להם, אף שלדבריה הציבור האמוני והדתי־לאומי מצטיין בהתנדבות, בנתינה ובסיוע לאחר. "יש פער תהומי בין מה שחשוב לציבור שלנו כפרטים, כחברה האזרחית, לבין היכן הוא מציב זאת בסדר העדיפויות הפוליטי", כתבה.
את הפוסט חתמה וולדיגר במסר של המשך הדרך, כשהיא מדגישה כי למרות העזיבה את הכנסת, היא אינה מתכוונת לוותר על המאבקים שבהם עסקה. "הפלטפורמה שלי משתנה, אבל השליחות לא", כתבה, והוסיפה את המוטו שמלווה אותה: "תם אך לא נשלם". עוד הודתה לציבור, למשפחתה, לשותפיה לדרך ולצוותים שליוו אותה לאורך שנותיה בכנסת.