בית המשפט העליון דחה היום (ד') את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וקבע כי נציב שירות המדינה אינו מוסמך לעצור לבדו בקשה של שר לכנס את ועדת המינויים לצורך בחינת הפסקת כהונתו של נושא משרה בכיר. בכך סלל בג"ץ מחדש את הדרך לדיון בבקשת שר הכלכלה ניר ברקת להפסיק את כהונתה של הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן.
סולברג מתח ביקורת חריפה
הדיון עסק בשאלה האם הנציב רשאי לדחות על הסף את בקשת השר, מבלי להביאה בפני הוועדה. השופטים קבעו כי הסמכות לקבל החלטה בעניין נתונה לוועדת המינויים עצמה. הוועדה רשאית להגיע למסקנה כבר בתחילת הדיון שאין הצדקה להמשיך בהליך, אך הנציב אינו יכול לקבל החלטה זו במקומה. בג"ץ גם הבהיר כי אין בפסק הדין קביעה שכהן עצמה צריכה לסיים את תפקידה, אלא רק שהבקשה צריכה להיבחן במסגרת המתאימה.
הביקורת החריפה ביותר הגיעה מצד המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, שמתח ביקורת על האופן שבו הוצגה הסוגיה המשפטית לנציב שירות המדינה. לדבריו, לנציב הוצגה "תמונה משפטית שגויה", בעוד שהדין היה קרוב יותר לעמדת שר הכלכלה מכפי שהוצג לו. סולברג אף קרא לייעוץ המשפטי לממשלה להיצמד לדין כפי שהוא, ולא להרחיב את הפרשנות מעבר לכך.
"אי התאמה מובהקת לתפקיד"
הפרשה החלה בינואר 2024, אז ביקש ברקת להביא בפני ועדת המינויים את בקשתו להפסקת כהונתה של כהן, שאותה הגדיר כ"אי התאמה מובהקת ומתמשכת לתפקיד" וכמשבר אמון. באוגוסט אותה שנה הודיע נציב שירות המדינה כי לא יעביר את הבקשה לוועדה. בעקבות זאת הוגשה עתירה, וביולי 2025 קבע בג"ץ כי הנציב אינו רשאי לחסום את המהלך בעצמו.
כהן מונתה לתפקיד הממונה על התחרות בינואר 2022, לכהונה בת שש שנים. לאורך הדרך טענה כי השר ומנכ"ל משרדו ניסו להתערב בסמכויות הנתונות לה, בעוד ברקת טען מצדו למשבר אמון עמוק. כעת, לאחר החלטת בג"ץ, הדרך פתוחה לכינוס ועדת המינויים ולבחינת בקשת השר - אך בית המשפט לא הכריע בשאלה האם כהן אכן תודח מתפקידה.